הספק הורג אותי ולכן החלטתי לשפוך...
מוכנה לשמוע גם תשובות קשות
אני נשואה כמעט שנה וחיה איתו כבר שנתיים. היום פתאום הכתה בי מחשבה ותחושה שבכל התקופה שעברה ב 12 השנים הללו איפשהו תמיד בתת מודע חיפשתי את מה שהיה לי עם האקס.. בזמנו הייתי בת 21 והוא היה גדול ממני ב 14 שנים גרוש ועם 2 ילדים .. אז חטפתי רגליים קרות והיום אני מבינה שבאמת אהבתי אותו אבל הייתי ילדה קטנה ולא הצלחתי להתגבר על המשבר שהיה לנו. איתו באמת היה לי הכי טוב והוא בן אדם נשמה.. פשוט ברחתי כי משהו קרה למשיכה..ניסיתי לחזור והייתי במצב לא יציב לגביו... היום אני לא מאושרת, לא נמשכת, לא נהנת עם בעלי כבר.. למען האמת כבר מזמן אני לא שם בקשר הנוכחי למרות שהייתי בטוחה שכן וזה הסיכוי האחרון שלי לאהבה... אנחנו כל הזמן רבים ומתווכחים והוא נותן לי תמיד תחושה שיותר טוב ממנו לא יהיה לי אבל אני לפעמים פשוט לא מסוגלת לחשוב עליו כמו על גבר ולא נמשכת אליו בכלל.. כל השנים היו לי מחשבות וזכרונות מהאקס אבל המשכתי הלאה וגם הוא כבר מזמן..תמיד הלכתי עם הלב אבל כנראה שכבר זהו.. האם זה אבוד? יש מה לתקן? אני לא מסוגלת לדמיין שאשבור את הלב לבעלי.. אין לנו ילדים וגם לא מצליחים להביא.. ואני חוששת שזה לא יקרה כבר כי הרצון שלי לא מספיק חזק להביא ילדים לעולם איתו..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות