הי !
אתחיל ואומר שאני 100% לסבית, ידוע ומוכר ואני מחוץ לארון כבר מגיל 16. אין לי סביבה הומופובית או מחסומים דומים, ובניגוד לפן האפלטוני, אין לי עניין רומנטי/מיני בגברים כלל.
בפועל - ישנן בנות שרצו אותי לאורך ארבע השנים האלה, (ובדרכ לא הייתי מנסה לזרום עד שהתחיל להמאס לי), אבל לא משנה כמה אני משתדלת וכמה להטב״קיות אני מכירה אני פשוט לא מעוניינת חזרה. גם אם אני חושבת שאני נמשכת אליהן, מנסה להתנשק (קרה רק פעמיים אבל עדיין) אני לא מרגישה כלום ושום דבר, הן בפן הרומנטי והן בפן המיני. שום פרפרים בבטן, שום חרמנות, פשוט כלום.
מה שמוזר, זה שקונספטואלית אני (מאד) רוצה ומתעניינת בזוגיות ומיניות (רק) עם נשים; זאת אומרת אני לא רואה את עצמי על ספקטרום הא-רומנטיות/א-מיניות.
מחשבות?
(נ.ב - לא קשה לי להיפתח ולפתח קשרים עמוקים וארוכי טווח עם גברים ונשים כאחד, דבר שעלה לי לראש כאפשרות שמונעת התאהבות או התעניינות בסיסית.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות