היי לכולם, אני בת 14 בכיתה ח בחטיבה
יש ילד שקטן ממני בכמה חודשים (הוא הילד הכי גדול בשכבה) והוא בכיתה ז
אין לנו שיעורים משותפים, אנחנו מתראים רק בהפסקות והמבטים חוגגים. אני ממש מאגישה שזה לא סתם! לפעמים אני פשוט עוצרת שילה עם חברה ומסתכלת עליו, והוא כמובן מחזיר לי מבט.
למרות שהוא מאוד מקובל, תמיד מוקף חברים, ומדבר עם בנות מכיתתו הוא מאוד ביישן בעינייני זוגיות (לפחות ככה זה מרגיש)
לפי מה שאני יודעת אין לו חברה, וכשזה נוגע אליי ואליו הוא נרתע, נראה ממש נואש.
לפני ככה שלושה שבועות עשיתי פעילות לאיזה כיתה והיו לי סוכריות ביד, הוא הלך מאחוריי עם חבר שלו ופתאום החל לזמזם שיר ולאט לאט הגביר את קולו, לאחר מכן קרא ״היי אני יכול סוכריה?״ והסתובבתי ונתתי לו וחבר שלו התלונן שאין אחת בטעם שהוא אוהב ואז הוא אמר ״מה שיוצא אני מרוצה״ ואני כזה חייכתי וגם הוא ואז החבר שוב התלונן, עניתי לו ופשוט הלכתי משם במהירות והצעתי לאנשים רנדומלים סוכריות מרוב יאוש.
מאז לא דיברנו שוב, בעצם אף פעם לא הייתה סיטואציה בה היינו לבד.
יש לי כמה שאלות:
1.האם אתם חושבים שהוא בעניין? או שזה סתם בגלל שהוא מת על סוכריות בטעם לימון
2.אם אני אזום שיחה איתו זה יהיה מוזר? ואם כן אז איך אתם מציעים לשלוף אותו מחבריו (כי הוא פעם אף פעם לא לבד!!)
3.הייתם בכלל ממליצים לי לעשות משהו, או סתם להמשיך לרמוז לו ולחכות לנס?
4.יש לכן/ם עצות/טיפים נוספים?
אשמח אם תענו!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות