אני והחבר הכי טוב שלי חברים המון שנים אני מאוהבת בו מאז שפגשתי אותו מאז הבנתי שזה הטעם שלי בגברים ויותר אני רוצה אותו. אני והוא שונים אחד מהשני כמו שמש וירח הוא קר כזה ומאוד אמ הגיוני ומחושב ואני ילדה שמחה אנרגטית וילדותית
אבל יום אחד לפני שנה הוא אמר שהוא מאוהב בי ואני כמו מטומטמת בלי לחשוב בלי להבין לאן אני הולכת נכנסתי למערכת יחסים בלי מידע קדום או אפילו בגרות שכלית (היינו בכיתה ט) אני ממש אהבתי אותו והוא אותי והכל היה יפה ונחמד בהתחלה ואז.. אחר כך דברים לא כל כך הסתדרו התחלנו לריב על דברים מטופשים ואחרי 4 חודשים של יום ריב יום לא נפרדנו וכך גם נפרדה החברות שלנו. אני הייתי שבורה ממש ממש מהפרידה לא יצאתי מהבית לשלוש חודשיים לא הלכתי לבית ספר אחרי היום הזה של הפרידה שראיתי אותו כבר לא יכלתי להסתכל עליו.. לא האמנתי שהוא כבר לא איתי אבל.. אחרי כמה זמן בפורים המחנכת שלו פנתה אליי ושאלה אותי אם אני יכולה לתת לו משלוח מנות ובאותו הזמן הוא היה בבית גם חולה במשהו הגעתי לבית שלו עם המשלוח מנות וצלצלתי בפעמון ואמא שלו פתחה את הדלת אמרתי לה שהמורה שלו שלחה אותי לתת משלוח מנות באתי להסתובב ללכת ואז ראיתי אותו רץ אליי מחבק אותי כיאלו הוא לא ראה אותי שנים.. ומאז אנחנו חברים הכי טובים שוב. הוא אומר לי שהוא מרשה שרק אני אתן לו חיבוקים ונוגע לי בפנים וזה חמוד. לפעמים אומר שאני חמודה ואוצר לי דברים חמודים עליי מנסה ולעניין אותי
הבעיה היא שאני עדיין מאוהבת בו אחרי כל הזמן הזה אני רוצה להיות איתו ואני אוהבת אותו בגלל האישיות שלו ולא בגלל איך שהוא נראה.
האם זה בסדר שאני מאוהבת בו אחרי כל מה שעברנו? והאם הוא מאוהב בי בכלל?
אשמח שתענו תודה3>
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות