שנה שעברה היה לנו מנהל ממש טוב. השנה סגנית שלו הפכה למנהלת שכל הקטע שלה זה להפוך את הבית ספר לאיזה מועדון שבו כולם כולם אוהבים אותה. זה המטרה - שכל הילדות ירצו דווקא להיות חברות שלה.
היא כל הזמן מבטלת שיעורים בשביל שכולם ישמחו (חוץ מאלו שיש להן בגרות עוד מעט והן נדפקות) ותמיד "עושה שמח" כאילו שזה מסיבה. היא אשכרה התחילה לרקוד בטקס רבין כאילו שזה איזה פסטיבל.
אבל לדעתי הפעם היא שברה שיא. היה לנו יום השואה והיא עלתה לנעום.
שלפה איזה מסמך עדות של סבתא שלה שהיתה ניצולת שואה והתחילה להקריא כשהיא עצמה זולגת דמעות תנין כאילו שרק שלשום גילתה שסבתא שלה נפטרה לפני 20 שנה. כאילו שלא הקריאה בדיוק את אותה המסמך שנה שעברה כשהיא היתה סגנית המנהל. רק ששנה שעברה היא לא היתה המנהלת והיא הקריאה אותה בטון רגיל והיה טקס מכובד מאוד ולא הצגה לגיל הרך.
תגידו בטח זה פתאום התרגשות. אבל זה הכל הצגה ועוד בלי כישרון משחק. כאילו זה נראה מה זה צבוע, מאולץ ומזויף. כאילו שהעיפו אותה בכיתה ז' מחוג דרמה על משחק יתר.
אין מצב שהיו לוקחים אותה למגמת תיאטרון שלנו עם כזה כישרון משחק. נראה מזויף, כמו קומדיה של וודי אלן.
איך זה מישהו מאמין לה? היא פשוט צבועה ושחקנית בינונית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025