היי :)
אני עומדת לסיים יב בעוד חודש פחות או יותר, ומתגייסת בסביבות מרץ 24.
אני מוצאת את עצמי בתקופה לא פשוטה - מאוד מבלבלת, לא מוכרת, מוציאה מאיזון, ושילוב של הרבה רגשות מעורבים בין העצב מסיום התיכון והפרידה מהאנשים שהיו לי קרובים כל כך לבין ההתרגשות של התחלה חדשה בצבא.
משום מה אני מוצאת את עצמי הרבה לאחרונה חושבת וחושבת וחושבת והמחשבות לא עוצרות וזה נורא מעיק ומעייף בשלב מסוים. חושבת על מה יהיה ועל מה שעוד נשאר לי לסיים ביב, על הפרידה שאאלץ לעשות בעוד כחודש שמה זה חודש? מאנשים שאני לא רואה חיים עתידיים בלעדיהם, כי הרי שעם כל האהבה והחברות אין גרנטי שהכל ישמר בעתיד כי בסופו של דבר כל אחד הולך למסלול שלו... אני עצובה, אני מרוגשת מהצבא, אפילו לחוצה, וברור לי שהכל טבעי ןנורמלי... אבל רק רציתי לשאול שני דברים. אחד, האם זה באמת לגיטימי ונורמלי להרגיש שאיבדתי כיוון בחיים בתקופה כזו? שתיים, האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי קצת להקל על התחושות או אפילו קצת לשחרר מהן?
תודה רבה מראש לכולכם :))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות