את בסדר זו סתם תחושת אס״ק
אני בשנה האחרונה בתיכון ובזמן האחרון עובר עלי משהו ואני לא מצליחה לשים אצבע במדוייק.
מה שכן, השנה הזו לא הייתה פשוטה בכלל למשפחה שלנו, לא כולל טראומות עבר.
אחד מהאחים שלי הגיש תלונה על ההורים במשטרה שזה דפוק לגמרי, לפני חודש חווינו מוות של אדם יקר ואהוב לנו במיוחד- מישהו מהמשפחה. כל מיני דברים כאלה. ראיתי את ההורים שלי שבורים וכאובים מהכל במשך המון זמן וזה היה לי קשה מאוד. עדיין קשה. לא ידעתי בדיוק איך אני מרגישה עם המוות של המשפחה, אבל כאב לי לראות את האנשים שאני אוהבת כאובים.
ובזמן האחרון אני עושה מלא צרות בבית הספר- לא במכוון כמובן, פשוט נמאס לי.
אני מחסירה מלא, מרגישה שפשוט מיותר. כבר אין לי חברים- אחרי השנה הזו עם כל המכשולים שעברתי ראיתי מי באמת איתי ומסתבר שזה אף אחד.
אני לא מרחמת על עצמי אבל נמאס.
אני רבה וממש מתחצפת למורים (ובעצם לכל אחד כמעט) ובאמת שאני על סף יאוש.
וקשה לי לראות שאני רק מוסיפה קושי להורים שלי עם כל השיחות מבית הספר.
אני מבינה שאני חווה קשיים בוויסות רגשי עם כל הטראומות שהתווספו השנה אבל מה אני עושה?
לא יודעת מה קורה איתי, אני אני מרגישה מיואשת ושכבר לא אכפת לי. אני לא רוצה לדבר עם אף אחד על מה שקורה איתי כי אני עצמי לא בטוחה, וגם כי למה? זה מיותר? אני מרגישה לבד ולא מובנת.
אני יודעת שאני יכולה פשוט לשתוק עד סוף החודש ולסיים עם הלימודים ככה. אבל מה יהיה איתי? אני רק אכבה ויש לי הרגשה שאני פשוט אעלם אם אני אשתוק עכשיו.
אני יודעת שזה מסובך ואולי לא מובן אבל אם יש למישהו עצה או דעה על המצב שבו הוא חושבת שאני אשמח לשמוע. צנזרו תגובות רעות כי זה לא מעניין אף אחד.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025