אני בן 15... וכבר הרבה זמן (בערך כשנה..)
אני בדיכאון וחרדות שמפסיקות וממשיכות אני פשוט לא מאושר מהחיים שלי אני מנסה לשכנע את עצמי כבר שנה שזה כלום שזה סתם סתם יש לי חרדות סתם אני בדיכאון אבל אם זה סתם למה זה ממשיך? נמאס לי לשכנע אותי שזה בסדר זה לא בסדר אני רק בן 15 ואני כבר הפכתי להיות בן אדם מריר כזה? ואף אחד לא יודע ההורים לא שמים לב לזה בשיט חברים אין לי ממש... אבל גם הם לא שמים לב... אבל תאמת איך ישימו לב..? אני לא מראה שאני בדיכאון למה שאני יראה הם לא מסוגלים לעזור לי כי הם לא מעוניינים לעזור
ההורים שלי... אתה יכול לומר להם שמשהו מפריע לך או משהו מציק לך או אפילו אם נפגעתה מהם והם יתייחסו בזלזול כה רב שפשוט יוצא לך כל החשק לומר להם אפילו עוד משפט אחד
ולא אין לי למי לפנות לא ליועצת לא "לחברים" (אני עושה מרכאות כי הם לא באמת חברים..) ולא להורים אז מה לעשות..? להכריח את ההורים שלי לקחת אותי לפסיכלוג...? זה בכלל יעזור? אני כבר לא יודע... קודם כל אני חושב שצירכים לשכנע אותי ואז אני ינסה לשכנע תהורים שלי... כי ההורים שלי יגידו שזה סתם ואני לא צריך פסיכלוג.. הכול סתם אצלהם.....
שאני כותב את זה אני מרגיש שאני כל כך לא יודע איך להסביר... אבל המילה הנכונה לדעתי אני מרגיש מטומטם... שאני לא צריך להרגיש ככה שאני סתם נער מתבגר ויש אנשים אחרים שיותר סובלים ממני אני כבר לא יודע מה אני מרגיש אני כבר לא יודע כלום....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות