אני כבר חודש אחרי הפרידה, (זוגיות של שנתיים) והוא התקדם לגמרי ואני עדיין תקועה אני עדיין בוכה ועדיין עצובה ומתגעגעת אליו מאוד ולא ירד לי אפילו גרם מהאהבה שלי אליו ועליו אני שומעת שהוא בנתיים יוצא עם חברים מתי שהןא יוצא מהבסיס ושהוא נהנה ושמח ומאושר ככה ואני יודעת שאם הוא חשוב לי אז אני צריכה לשמוח שטוב לו אבל כואב לי שזה לא איתי ועוד יותר כואב לי שאני בנתיים ההפך הגמור לא מסוגלת להעביר יום בלי לבכות וכל פען מפתחת לעצמי אשליות ותקוות שאולי הוא יחזור למרות שאני יודעת שלא וכל פען שומעת משהו אחר שמחזק את זה שהוא לא יחזור והוא כבר התגבר והתקדם וכואב לי בלב באמת שאני כבר לא מסוגלת יותר כולם אומרים לי זו תקופה שתעבור אבל מתי ? אני לא רוצה להישאר ככה שנה או שנתיים אני כבויה ואני בגיל שהכי צריך לצאת ולהנות ובנתיים הלב שלי כואב כאילו שחס וחלילה מישהו נפטר ממש ברמה הזו.
אני לא יודעת כבר מה לעשות אנחנו לא דיברנו מיום הפרידה אפילו לא מילה הוא חסם אותי ואני אותו אנחנו לגמרי לא בקשר ואני יודעת שזה יותר טוב כי ככה אני אתגבר מהר אבל כל יום שקשה לי אני מתאפקת בשיניים לא לשלןח לו הודעה
הוא היחיד שהיה לי, כשהייתי איתו לא הרגשתי לבד והביטחון שלי היה בשמיים ועכשיו אין לי ממש חברות וגם אין אותו אז בכלל כואב
אני חא רוצה לדמיין בכלל מה יקרה לי כשאני אשמע שיש לו מישהי
בבקשה תגידו לי שהתקופה הזו עוברת כי מרגיש לי שאני הןלכת לאהוב אותו ולהיתקע עליו לנצח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות