אני עולה לכיתה י ממש עוד מעט ומכיתה ו הבנתי שאני לא בדיוק סטרייטית תמיד התאהבתי בבנים ביסודי וחשבתי על בנים עד שבכיתה ז הייתה לי חברה הכי טובה היינו מדברות שעות בטלפון והייתה לנו שפה משלנו הרגשתי שככל שאני מכירה אותה יותר אני מתאהבת בה ניסיתי להדחיק את זה אבל סחבתי את זה במשך 7 חודשים עד שסיפרתי לה היא הדיבה טוב והבטיחה שנישאר חברות אבל קרה מה שקרה פגעתי בה היא פגעה בי והחברות נגמרה שנה לאחר מכן בדצמבר של השנה היה לי חבר איזה חודשיים ושהוא נגע בי לא הרגשתי משיכה ואולי לעיתים אפילו די נגעלתי ולא היה לי נעים והדחקתי גם את זה כי ידעתי שזאת לא אשמתו המלאה אלא אני בזמן שהייתי איתו חשבתי עדיין עליה והיום כשכבר התגברתי על זה וחשבתי כל החטיבה שאני פאן או בי כדי שהסביבה הקרובה שלי תדע שאני עדיין אוהבת גברים אבל האמת היא שאני שמה לב שהעיניים שלי יותר כל בנות ואני לא אוהבת את זה זה מעצבן אותי גם ככה אני מוזרה למה למצוא לי עוד סיבה להיות כזאת אבל אני יודעת בוודאות של כמעט 80 אחוז שנמשכת ממש לבנות ואני מקווה שגם לבנים אני לא יודעת אם זה בלבול כי אני דיי בטוחה וגם יצא שיר לאחרונה שתיאר בדיוק מה שהרגשתי של הראפרית עדי אגאי והוא נקרא "נמשכת לבנות" משם התחזק לי עוד יותר שהתחושות שלי מהבפנים אומרות לי שאני אוהבת בנות אבל למרות שזה מה שקורה עדיין קשה לי להיכנס ללופים ולהיות בטוחה למרות שאני יודעת שזה כנראה נכון האם יש לכם עצה בשבילי או לפחות טיפ איך להתמודד אם כל המחשבות האלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025