היי. עברתי בתיכון חרם רציני. אחרי שכל היסודי והחטיבה הייתי פופולרי ועם בטחון עצמי, התיכון ריסק אותי. מלא אנשים פשוט התחילו להפסיק להתעניין בי. אנשים היו צבועים וידעתי במלא מקרים שנפגשים בלעדיי, פחות מדברים איתי אם אני לא יוזם, ובכללי לא מתעניינים בי.
התחלתי ממש לשנוא את הכיתה שלי. לא מצאתי את המקום שלי בשום מקום וסיימתי את התיכון ללא חברים מהבית ספר. רק ממסגרות אחרות.
החרם זה לא מה שחשוב. מה שהיה היה. הבעיה שזה הפך אותי להרבה יותר צינים, ואני אף פעם לא יודע אם נחמדים אליי או שיש לאנשים רק אינטרסים. אני לא יודע לדוגמא אם אנשים אחרים מתרגשים באמת או שהם רק עושים את זה בשביל לצבור פופולריות. קשה לי לשמוח בשביל אנשים כשהם מעלים סטורי שלהם מבלים, כי זה מזכיר לי את ההפרדה ואת זה שאף פעם לא הזמינו אותי, ואני לא יכול להיות שמח בשבילם.
אני לא רוצה שזה יהיה ככה. אני רוצה להאמין שאנשים מהדור שלי הם טובים. איך לעשות את זה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות