אני כותבת את זה בדמעות. חברתי נרצחה ב7 ל10 מצאו את הגופה שלה רק לאחר ארבעה ימים, ורק לאחר עוד ארבעה ימים קיימו לוויה.
רוב החברים שלי מכירים אנשים שנחטפו ונרצחו, וחברה טובה שלי איבדה כמה קרובי משפחה בימים האחרונים. כל המצב מזעזע אותי ומכעיס אותי שאף אחד מהממשלה לא עושה משהו שיעצור את הטבח הנוראי הזה.
אנחנו לומדים בזום, וכל יום נפתח בזה שהמורה שואלת את החצי שכבה שקרובי המשפחה שלהם במצבים כאלה מה שלומם, ואחרי זה אנחנו עוברים בקלילות לחומר של הבגרות.
אני לא מסוגלת להתרכז בלימודים, ורק רוצה שהמצב ישתפר.
זו לא הפעם הראשונה שאני חווה משהו כזה, לפני המלחמה בבית הקודם שלי נחת טיל לידו בזמן שגרתי שם, נפלו מספר טילים באזור בו אני גרה ושמעתי את הפיצוצים, ראיתי בימים האחרונים טילים חולפים מעל ראשי, אה ומההדף חצי חלון שלי בחדר נשבר לפני כמה ימים. אחי הגדול נמצא בצפון בצבא והוא לא ישן כבר כמה ימים, חברים טובים שלו נפלו.
אני סובלת מהתקפי חרדה מגיל 12 בערך, בחלקם התעלפתי.
אני מפחדת להיכנס להתקלח ושתהיה אזעקה.
רציתי לתרום דם אבל חסר לי ברזל, והמצב הכלכלי שלנו לא מזהיר. רעיונות למה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות