המצב הבטחוני אני אי פעם יצליח להרגיש נורמלי אחרי מה שקרה באותה שבת?
לא הייתי במסיבה אבל הם הגיעו אלינו לבתים, שמעתי אותם יורים בשכן שלי ומתעללים באשתו. הם אנסו אותה במשך מלא זמן ושמעתי את זה.
רק חיכינו שזה יגמר ולא יכולנו לעשות כלום כדי לעזור להם כי פחדנו שהם יהרגו גם אותנו.
התחבאנו בממד שעות והם שרפו את החלק הקדמי של הבית שלנו.
אני לא מצליחה להתגבר על המחשבה שזה היה צריך לקרות גם לנו ולא מבינה איך ניצלנו מזה ואחרים לא.
כשפינו אותנו אמרו לנו לא להסתכל על כלום אבל לא יכולתי שלא ואני מתחרטת על שראיתי את הגופות. כל דבר מזכיר לי את זה ואת הקולות שלה, הילדים שלה בכו. זה היה כאילו שוחטים חיה, לא קול אנושי. שקט ושוב צרחות ואז שוב שקט ואז שוב צרחות בלי סוף.
אני לא יכולה להיות בשום מקום עם רעש כי כל דבר קטן מזכיר לי את הצרחות שלה.
אני לא מסוגלת לשמוע מישהו מדבר ערבית אחרי ששמעתי את המחבלים.
יש לי מלא רגשות אשמה, איך מוחקים כזה דבר מהראש?? ההורים שלי לא מדברים על זה ואח שלי מתנהג כאילו רגיל.
מפחדת שאני לא אתגבר על זה בחיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025