הי,
קצת עלי: סטודנטית שנה שנייה, עובדת משרת סטודנט, וגרה אצל ההורים.
אני לא מסתדרת עם ההורים שלי וזה ממש יושב לי על הלב כאילו אם הייתי יכולה הייתי עוברת לגור בדירת שותפים או לבד אבל כרגע מממנת את הלימודים.
באמת שנמאס לי מהמצב, אני משתדלת לתת ולעזור להם בכל מה שצריך אבל תמיד הם יראו את החלק שלא נעשה, תמיד יבואו אלי בטענות וזה גומר אותי כי אני לומדת קשה ומנסה כל כך .
גם אמא שלי תמיד אומרת לי "מה עם זוגיות" "מתי תביאי גבר" היא מנסה לדחוף אנשים לחיי ואומרת למכרים אם הם מכירים משהו אבל אני לא במקום הזה עכשיו, אני כרגע על הלימודים ובתקופה שרוצה להיות עם עצמי. דיברתי איתה על זה אבל היא ממשיכה.
עוד משהו שמפריע לי זה חוסר הפרטיות, אני ילדה גדולה כבר אבל אם לא אסדר את החדר שלי אבא שלי יגיע ויסדר ובאמת שלפעמים זה ממש מרגיז אותי זה לא מגיע ממקום מתלונן, אבא שלי אדם מדהים אבל לא כיף לחשוב שאני לא בבית נוגעים לי בחפצים האישיים שלי, פעם ראיתי שהם גם חיטטו לי בפלאפון, איך אפשר ככה?!
הם לא סומכים עלי ואני לא עליהם ואני רוצה שזה ישתנה, אני רוצה לאהוב, לבטוח ולהעריץ אותם, אני רוצה לומר לעצמי שאני רוצה להיות כמו אמא שלי אבל היום אני לא יכולה לחשוב על זה ברמה שאני יותר שונאת מאוהבת וקשה לי עם זה.
בבקשה מי שיכול לתת עצה או פתרון זה ממש יעזור לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות