היי כולם, עוד בתקופה שהייתי לקראת השחרור ידעתי שאני לא רוצה לראות את הצבא יותר. אף פעם.
הייתי לוחם שירות שלם, עברתי מבצעים, קווים, אימונים, תורנויות, הכל. לא הוצאתי ג' אחד כל השירות או "עקצתי" משהו. ילד טוב 3 שנים, אפילו מפקד לתקופה לא קצרה.
השתחררתי, התחלתי את חיי, טיול קטן וגם התחלתי תואר לא קל ואז בום הגיע ה7.10. הוקפצתי והגעתי ישר בלי לעשות עניינים וכמו כל הלוחמים עשינו מה שעשינו ונכנסו גם לעזה לתקופה מאוד ארוכה.
בקיצור אחרי מאות של ימי מילואים הגעתי למסקנה שאני באמת לא רוצה לשים מדים אפילו עוד יום אחד בחיי. אני יודע שזה נשמע קצת כמו מסקנות של "שרוט" או הלום קרב אבל אני מבטיח לכם שזה לא הסיפור. פשוט לא רוצה יותר מסגרת שיכולה לשנות לי את כל סדר החיים בדקה אחת של צו 8.
אני יודע שזה אולי נשמע מאוד אנוכי להגיד דבר כזה אבל אני מרגיש שעשיתי את שלי.
איך אני יוצא מזה? מה ההשלכות? אני מפחד שהיציאה הסופית הזאת מהמילואים תסווג אותי לאיזה משהו ויהיה לי איזה כתם בחיים בדברים מדיניים או באיזה "תיק אישי".
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות