אנחנו באותה כיתה ונפרדנו לפני ארבעה חודשים בערך, הוא נפרד ממני אבל אחר כך אני יודעת שהוא התגעגע אלי לתקופה כלשהי ונראה עכשיו שכבר המשיך, בעבר היה נראה שהפריע לו לראות אותי בכיתה ועכשיו כבר לא מסתכל בכלל.
אני יוצאת מנקודת ההנחה שהבן אדם באמת פשוט כבר לא מתגעגע, גם אם אני לא יכולה לדעת איך מישהו מרגיש באמת מבפנים.
אנחנו עדיין לא ממש מדברים כי זה מרגיש מביך ומוזר ואולי פשוט כי אין לנו ממש מה להגיד אחד לשניה.
בהתחלה היה לי נורא קשה כי זאת הייתה זוגיות ראשונה ועם הזמן זה עדיין ישב אבל לא נתתי לזה "לנהל אותי" יותר ולהפריע לי בסדר היום שלי, הכוונה שאני כבר לא יושבת ברגשות האלה אבל הם שם עדיין כלפיו.
במקביל לרגשות אני גם מבינה שהאדם בחר להוציא אותי מהחיים שלו, ושהיו הרבה דברים שנפגעתי מהם וכרגע אני רואה אותו באור אחר, במבט לאחור הוא לא השקיע ואני מבינה שיותר טוב שהוא נפרד ממני.
אנחנו כעיקרון ביחסים טובים, אני יודעת שהוא מריע לי ושהוא יודע שגם אני מריעה לו ומאחלת לו טוב.
איך משחררים מהפנטזיה לנסות איתו שוב במיוחד כשאני רואה אותו כול יום? איך ממשיכים ממישהו שרואים כול יום באותה כיתה 40 שעות בשבוע?
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025