מחפשת עצה אמיתית
בתחילת הקשר עם הארוס , בחודשחודשיים הראשונים, לא היינו עדיין מחויבים באופן מלא. כן נפגשנו לדייטים, דיברנו כמעט כל יום, כבר שכבנו, אבל לא הגדרנו מחויבות רשמית.
אנחנו לא מאותה העיר גרנו במרחק של שעה וחצי נסיעה, אז הפגישות היו בתדירות רחוקה יחסית. חשוב לציין שבן זוגי טיפוס פרמיטיבי , ולדעתו מהרגע הראשון הייתי צריכה להיות מחויבת רק לו, הוא היה בודק אותי בכל מני דברים קטנים, אבל אני בדיוק יצאתי ממערכת יחסים ארוכה ורציתי לקחת את הזמן כדי לוודא שאני נכנסת לזוגיות הבאה שלי כשאני שלמה עם עצמי.
באותו פרק זמן, היה מישהו שהייתי איתו בקשר לפני שהכרתי את בן הזוג הנוכחי, וקרה ששכבנו ערב אחד, כשהקשר שלי עם בן זוגי עדיין לא היה מחייב. באותו רגע לא הרגשתי שזה נורא, אבל כן היה לי קצת לא נעים. מאז עברה שנה, והתחלתי להרגיש חרטה מאוד גדולה על זה. הלוואי שלא הייתי עושה את זה, אני מכניסה לעצמי סרטים שזה נחשב בגידה, למרות שזה קרה לפני שהקשר היה רציני.
אין לי שום קשר לאותו אדם היום, וזה היה באמת משהו חדפעמי וחסר משמעות שהייתי מעדיפה לשכוח. אבל יש לי ממש מצפון .בן הזוג שלי שאל אותי עליו פעם, ומפחד שיגלה אמרתי לו שרק התנשקנו ושהוא ניסה מעבר אבל לא נתתי לושיקרתי ואני מרגישה רע עם זה, כי אני לא אדם שמשקר. אני יודעת שאם הוא יגלה את האמת, הוא ייפרד ממני.
עכשיו אני מפחדת שבטעות יגלה את זה או שישאל שוב ואני אצטרך לשקר שוב או שהוא פשוט יעלה עליי ואצא שקרנית גדולה.
השאלה שלי האם זה באמת נחשב בגידה? האם אני חייבת לספר לו, או שיש דברים שעדיף שלא נאמרים כדי לא להרוס זוגיות? אנחנו מאוד נאמנים אחד לשנייה היום, אני בן אדם מאוד נאמן בתוך זוגיות, אבל מרגישה שהעבר שלי רודף אותי.
חשוב לי לציין, הייתי בתהליך גיור אז, זה קרה עוד לפני שסיימתי את הגיור שלי, אולי מבחינה הלכתית העבר שלי מחוק, אבל זה רודף אותי.
מה דעתכם? איך הייתם נוהגים במקומי?
קרה לכן פעם?? אני משתגעת מעצמי
רק תשובות כנות גם אם קשה לשמוע בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות