העבודה עצמה מרגישה לי לא פיירית, מה הייתם עושים במקומי? מדברים שוב עם המנהל?

היי, אשמח להתייעץ לגבי דילמה שיש לי
אני סטודנטית לומדת שלושה ימים בשבוע ועובדת במשרה מלאה כבר כמעט שנה. המקום העבודה עצמו הוא יחסית נוח, הוא מסודר, קרוב לבית, שעות העבודה טובות, הבוס שלי בקושי נמצא במשרד ובקושי יוצא לי לשמוע אותו, ואף אחד לא יושב לי על הראש וגם אני יכולה ללמוד לפעמים. השכר לא בשיא אבל לגמרי מספיק לסטודנטית.
הקושי העיקרי שלי הוא השילוב בין העבודה ללימודים. אני חוזרת הביתה מהלימודים ב00 וקמה בשעה 7 בבוקר, אני מרגישה שאני פשוט מתמוטטת מבחינת הכוחות בגוף ושזה צורח ממני אנרגיות וכוחות שפשוט אין לי!!! גם פיזית וגם נפשית, אני ממש נלחמת עם עצמי לקום בבוקר וקמה כמו מתה עם עיניים נפוחות ונלחמת כדי לסיים את היום ורק מחכה לחזור למיטה וזה לא אמור להיות ככה
ביקשתי מהמנהל שלי לבדוק אם יש אפשרות שאעבוד יום אחד מהבית. לפני שאני נכנסתי לתפקיד היה עובד סטודנט שגם עבד יום אחד מהבית בדיוק בגלל הלימודים. בנוסף יש עובדת בדיוק באותו התפקיד כמו שלי, אמנם כפול ממני בגיל ויותר יותר שנים בחברה אבל עובדת כל השבוע מהבית בגלל שהסניף של החברה שקרוב אלייה קרוב לכפר ערבי אז היא מרגישה בנוח להגיע לשם.
המנהל שלי לא הסכים לי לעבוד יום אחד מהבית בלי לחשוב פעמיים, בגדול הוא אמר שהוא מכיר את המנכ"ל ושהוא לא יאשר ובאמת ניסיתי להסביר לו את הקושי שאני חווה ואת התחושה שאני נקרעת בין העבודה ללימודים, והדגשתי שאני מאוד אוהבת את המקום ומעריכה אותו, וכל מה שאני מצפה לו זה ממש קצת התחשבות. הוא אמר לי שאם אני רוצה, אני יכולה לפנות ישירות למנכ"ל ולשאול אותו, אז שאלתי אותו
הסברתי לו למה מרגישה שיום עבודה מהבית יעזור לי ובמהלך השיחה איתו היה נשמע שהוא ממש השתכנע ולא הייתה לו בעיה עם זה, והוא אמר שידבר עם המנהל שלי.
אחרי כמה ימים שניהם ישבו איתי, והמנכ"ל אמר שבסופו של דבר זה לא מתאים ואין אפשרות כזו. ובמילים אחרות אמר שיכבדו כל החלטה שלי
במהלך השיחה הם המציאו מיליון תירוצים למה לא, שהחברה כרגע בקשיים ושטויות אחריות וחשוב לציין שאין קשר בכלל מה שהם אמרו לעבודה שלי זה לא מתקשר אליי בשום צורה
חשוב לציין שאני עובדת טובה מאוד, אחראית ובאמת נותנת מעצמי ועושה שהכל יתנהל כמו שצריך. אני בקושי לוקחת חופשים, ובאמת יכולה להגיד שאני עובדת מאוד טוב. אני עושה המון דברים שאני לא אמורה לעשות. המנהלים שאני עובדת איתם עושים המון טעויות כל יום מחדש, ובסופו של דבר הכל נופל עליי ולאף אחד לא אכפת לא מהטעויות ולא מה שזה בא עליי, כל פעם קורה משהו אחר שלא בתפקידי לטפל בו, ואף אחד לא לוקח אחריות, למרות שכמה פעמים הסברתי למנהל שלי, אבל הוא נורא אדיש ולא כל כך אכפת לו. ובאמת מרוב שאכפת לי מהעבודה, אני לוקחת דברים ללב ומתעצבנת כשלמנהלים האחרים זה לא מזיז. אז באמת שהעבודה עצמה היא לפעמים "חרא של עבודה", וההתנהלות מול האנשים קשה.
אז כמו שאמרתי הגעתי למצב שאני ממש קמה בבוקר גמורה, ופיזית אני בקושי מצליחה לקום! יש ימים שאני אני צריכה להתארגן על אוכל מהבוקר עד הלילה, ואני מרגישה שהמצב הזה משפיע על הלימודים שלי. אני באמת כל כך צריכה יום מהבית כי אני מרגישה שזה ייתן לי רגע לנשום, ואני גם מרגישה שזה לא פייר שמישהי מקבילה אליי עובדת שבוע שלם מהבית מאייואני קורעת את עצמי ולא מקבלת יום אחד ובכללי גם בחברה יש עוד שעובדים מהבית אז אני באמת לא מבינה לי לא מגיע? אני יודעת לקבל לא אני לא מצליחה להבין מה הסיבה
אני מתלבטת מה לעשות. האם לדבר איתו על זה שוב? לעזוב את העבודה? להישאר במצב הזה? כי בגדול אני אוהבת את המקום והוא נוח לי מבחינות מסוימות, אבל העבודה עצמה מרגישה לי לא פיירית אני נותנת מעצמי ולא מקבלת חזרה וכמו שאמרתי, אני עושה דברים שאני לא אמורה לעשות, וכבר מרגישה שהחסרונות גוברים על היתרונות, אבל עדיין מאוד מתלבטת. מה הייתם עושים במקומי? מדברים שוב עם המנהל? עוזבים?