היי כולם,
יש לי שאלה, לנערים שהיו או לנערים שהם מאוד סגורים עם הרגשות שלהם. שקשה להם לחשוף אותם גם אם הם ממש גדולים.
גדלתי עם אמא שהשיח בנינו זה מקום ראשון, ביטאתי את הרגשות שלי והצלחתי לקרוא להם בשמות מאז שאני זוכרת את עצמי.
השנה עליתי לכיתה י׳ התחלתי עם כיתה אחרת בכלל ובאוקטובר ירדתי יחידה במתמטיקה ושם הכרתי ילד מהשכבה שלי שלא הכרתי לפני כי לא היה לנו שיעורים יחד, לא דיברנו אף פעם, אבל הלב שלי התאהב בו וזאת הפעם הראשונה שאי פעם אהבתי מישהו, אז לא הצלחתי לקרוא לרגש הזה בשם, לרגש שפשוט גרם ללב שלי לדפוק כול כך כול הזמן לפני השיעור, בזמן השיער, נרגעתי רק מזה שהוא היה איתי בכיתה, ליידי, שאני ״שומרת״ עליו, העיניים הרגישות שלו וההבעות פנים שלו כשהוא היה נכנס לכיתה.
סיפרתי לו על הרגשות שלי אחרי שלושה חודשים שבהם הרגשתי משהו ממנו, הרגשתי שהוא מחפש את העיניים שלי, מסתכל עליי, יותר מבטעות, כמו שאני מסתכלת עליו.
הוא אמר לי שיש לו חברה ושיחררתי והיה לי קשה ממש להתמודד, בכיתי כול הלילה ויום אחרי זה לא הייתי מסוגלת ללכת לבית הספר כי היו לנו שעתיים יחד, היה לי קשה בטירוף .
חשבתי שהלב שלי בוגד בי, שהאינטונציה שלי פשוט לא אמיתית,
עברו חמישה חודשים מאז שדיברנו, בזמן הזה שלא דיברנו והלב שלי הרגיש והראש שלי תמיד חשב. ראיתי אותו כשעשיתי הליכה מאוחר בערב ליד הקניון, ראיתי אותו במסעדה בעשר בלילה כשהייתי עם אמא שלי, ראיתי אותו ליד הבית שלי.
הכוכבים לא נותנים לי לשכוח אותו, הם מפגישים בנינו כול הזמן וזה עושה את זה קשה יותר.
אני לא יודעת אם הוא וחברה שלו פרודים עכשיו,
השאלה שלי היא אם נניח וכן, כן הם פרודים וכן הוא מרגיש אליי משהו.
יכול להיות שמצידו הוא חושב שהרגש שחשפתי בפניו הוא שטחי או רק משיכה אז הוא לא כותב לי שוב.. |שזה יותר מסובך לו ממה שזה לי?
או שאני תמימה..?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות