יש לי דפוס שחוזר על עצמו כמעט בכל מפגש עם אנשים אני נמשך להתמקד בנקודות חן שיש להם על הפנים או בגוף, ומגלה שקשה לי להשתחרר מזה. פעמים רבות אני מרגיש שמראה 'נקי' מושך אותי יותר, ולעיתים אחרות זה אפילו מעורר בי תחושת דחייה. אני יודע שזה שטחי ושהמראה החיצוני הוא רק חלק קטן ממי שאדם באמת, אבל משהו בי מגיב אוטומטית, בלי שליטה.
אני רוצה להתחבר לאחרים, לפתח קשרים קרובים ואמיתיים, ולפעמים מרגיש שאני פשוט לא מצליח לגשת לרגש או לאינטימיות כי תשומת הלב שלי נשארת תקועה בפרט החיצוני הזה. חיפשתי שיתופים דומים לא של מי שסובל בגלל שנראותו כזו, אלא של מי שמתקשה להיות בקשר בגלל הקושי להתגבר על העיסוק בנראות של אחרים ולא מצאתי כמעט כלום. זה גורם לי להרגיש לבד עם הדבר הזה. יש מישהו שמכיר תחושות דומות? איך אפשר להתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות