אני דתיה מאוד, נשואה כבר 6 שנים לאיש מקסים, חכם ומוכשר, ואנחנו אוהבים אחד את השניה מאוד.
למרות כל המעלות שלו, יש לו נטיה מעצבנת להסתיר ממני דברים. לרוב בקשר לעבר שלו ולדברים שמביכים אותו.
לפני שהתחתנו הייתי מאוד פתוחה וגלויה איתו וביקשתי ממנו לנהוג כך איתי.
לאחר החתונה התחילו לצוץ כל מיני פרטים מביכים שסתרו במפורש דברים שהוא אמר לי.
חשוב לי להבהיר, וגם אמרתי לו, שאין לי בעיה, בהכרח, עם הדברים עצמם, אלא אם עצם ההסתרה.
בכל פעם שגיליתי משהו כזה, היה לי משבר אמון מטורף וקושי אמיתי לסמוך עליו ולהאמין לו.
אני עצמי לא הייתי מושלמת, ורחוק מכך, ונהגתי לחטט לו בחשבונות החברתיים בכל פעם שעלה בי חשש שהוא שיקר לי.
אני יודעת שזה לא בסדר, אבל הרגשתי שאני חייבת לקבל תשובות או שאשתגע.
אני מאוד אוהבת את בעלי, ורואה איתו עתיד משותף, אבל קשה לי מאוד עם העובדה שהוא כמו מין בצל שמגלה שכבות נוספות של הסתרות עם השנים.
קשה לי לחשוב על הקמת משפחה עם אדם שעמוק בלב אני לא סומכת עליו ותמיד מרגישה שיש לו חיים כפולים. זו לא בהכרח הרגשה רציונלית, אבל היא קיימת, ומקשה עליי מאוד.
בכל פעם ששוחחנו על הנושא הוא מאוד התרגז עליי שמצאתי דברים וחיטטתי לו בפרטיות וטרחתי למצוא סתירות פנימיות במה שהוא סיפר לי במשך השנים.מעבר לכך, הוא טען שאני רק ממציאה סיפורים בגלל הרקע המשפחתי וטראומות הילדות שלי. ואני מבינה אותו מאוד, אבל בפועל, לא מאמינה לו.
הוא שיקר לגבי כמעט כל דבר, כולל מאורעות שקרו בזמן שיצאנו, ולי אין כלים להתמודד עם הגזלייטינג הזה.
אני יודעת שאני לא בסדר, אז בבקשה אל תוסיפו את זה בתגובות.
אם יש לכם משהו רלוונטי להוסיף, אשמח לקרוא.
תודה מראש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות