שלום לכולם קוראים לי אלה אני בת 16 בכיתה י״א מרמת גן.
לפני שנתיים היה לי איזה מורה למגמת תקשורת שתמיד היה מפלה אותי לרעה,מתייחס אלי לא יפה עשה לי פרצופים ובקושי התייחס אליי,הרגשתי שהוא ממש לא סובל אותי,לא קיבלתי את אותו היחס שהוא נותן לילדים אחרים..איתם הוא היה צוחק ומדבר ועוזר ועליי הוא בכלל לא היה שם.
וגם בקושי הוא נתן לי תפקידים..לכולם היו איזה 5-6 תפקידים ולי היה אחד,וגם לזה הוא עשה טובה שהוא נתן לי..ממש נפגעתי ממנו אבל לא אמרתי כלום כי החלטתי שהוא לא שווה את זה שאני אתחנן אליו.
ושמתי לב שדווקא בימים שהייתי נראת ״מושכת״ הכוונה לחשופה קצת,(גופיה ושורטים וכו׳) פתאום הוא ממש השתנה כלפיי,התחיל לחייך אליי ולצחוק איתי פתאום הוא נתן לי תשומת לב יותר מאחרים וכל הזמן התקרב אליי ונגע בי בקטנה מתי שהייתה לו ההזדמנות והסתכל לי הרבה זמן בעיניים ואפילו הוא עצר את העבודה שלו בשביל לדבר איתי,כולם ממש הרגישו את שינוי ההתנהגות שלו...והקטע בסיפור הוא שאני ברוב טיפשותי החזרתי לו את אותו יחס! הייתי נחמדה אליו כי קצת פחדתי ממנו...אני כזאת מטומטמת כי דווקא שפתאום הוא היה משנה את ההתנהגות המגעילה הזאת שלו הייתי צריכה לשים עליו זין ולהתייחס אליו בול אותו דבר,ועכשיו זה כל הזמן מפריע לי וזה על המצפון שלי שהיתי כולכך טיפשה...אני לא יודעת איך להוציא את זה מהראש שלי זה כולכך מעצבן אותי ואני ממש כועסת על עצמי...מה לעשות בשביל להפסיק להצטער על כך?אני כ״כ שונאת את עצמי עכשיו ומרגישה נורא מופסדת ואני לא יכולה יותר לסבול את זה! וסליחה על החפירה פשוט הייתי חייבת לשחרר את זה מהבטן כבר..תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות