הוא שולל איתי התפתחות בזוגיות מכוון שיש לי ילדים

אני גרושה פלוס שניים(כרגע הם במשמורת האב לתקופה) בת 24,יצאתי עם בחור רווק בן 31...קצת אחרי הגירושין הכרנו...שום דבר לא היה מוגדר בנינו..היה בנינו קשר מבלבל...אך משיכה עזה..נשיקה מטורפת...סקס מדהים...חיבור מטורף תקשורת זורמת...עמוקה..וכייפית...היה לנו כיף תמיד יחד...אך תמיד כשזה הגיע ל'יש עתיד לכל זה' זה נעשה קשר מבלבל ומייסר...הוא אמר 'שיש חיבור וכימיה בנינו ומשיכה...אבל הוא רוצה ילדים.'..אני הייתי באנטי בשלב הזה...כרגע הספיקו לי שניים ורק יצאתי מגירושין...לא רציתי אפילו לחשוב על זה,יש דברים שהזמן עושה את שלו,מפה לשם הקשר הפך מבלבל...הרגשתי שאני מתחילה להקשר אליו מבלי שהוא רואה בי בת זוג או משהו עתידי...אכשהו הסתיים הקשר בנינע לחצי שנה....ולאחר חצי שנה יצרתי עימו קשר בנוגע לעניין מסויים...לא חתרתי לכלום איתו.דברנו פה ושם התעניינו במצב העכשווי של כל אחד...והכל היה ידידותי ולא מעבר...לאחר שקבלתי את עזרתו...לא היה בנינו קשר שבוע ולפתע הוא התקשר והתעניין עם העניין סודר(מה שבקשתי את עזרתו בזה) התעתי לקבל ממנו שיחה...הוא היה בתחילת קשר עם מישהי שיצא שבדיוק שנכנסתי למשוואה לא באלו עליה..והוא סיים איתה תקשר.
דברנו בטלפון המון...והחלטנו שנהיה ידידים בקטע חברי...היה בנינו שוב כימיה מטורפת...חיבור מטריף...חשתי משיכה כמו אז...ויש לציין שמעולם הוא לא סר ממחשבתי לגמרי...השוויתי את כולם אליו...הוא סחף אותי כמו שאף אחד אחר לא.
וחשתי ממנו שזה הדדי כשנפגשנו...אך לא נתתי לזה להתקדם..כי זכרתי למה זה לא עבד בעבר...לאחר כמה ימים נפגשנו שוב והיה חיבור מטורף...התנשקנו..ועצרתי זרימה למעבר...הבהרתי לו שאני לא מוכנה בקשר שאינו רציני...לא עוד בלבולים...אם אתה רואה בי עתיד...אז תן לזמן לעשות את שלו...קח זמן להכיר אותי יותר ואני אותך...החלטנו שנשאיר זאת ככה ונכיר עוד ולא נתקדם כרגע מעבר שלא נאבד אחד את השני כמו בעבר.
דברנו המון בטלפון...הרבה מזה היה מיוזמתי...אך הוא תמיד ענה,חזר ודיבר עד השעות הקטנות ללא לחץ לנתק...היה הדדיות וגם דאגנו לומר זאת בקול שיש משהו בנינו...אבל זה מסובך(זה שיש לי ילדים גדול עליו כך הוא טוען..למרות שאני מושלמת עבורו) החלטנו שלמרות שזה מסובך שהוא יתן לזמן להחליט עבורו..כי אם יש כאן משהו שחבל לפספס אז לא כדאי לשרוף זאת כעת...וכך נמשך הקשר בנינו כחברי ידידותי ללא הגעה לאינטימיות גם לא לנשיקה...אך תמיד היה לי בראש שיום אחד יהחה עתיד בנינו רק שכרגע זה עצירה לבדיקה...
חשבתי שכך גם הוא חש...שהוא רואה אותי בעתידו...ושלמרות שזה מסובך הוא נותן צאנס להכיר לעומק כדי להחליט בסוף..
הוא אמר לי יום אחד שהתדהירות של שיחותינו גבוהה מידי ושצריך להוריד הילוך כי זה מקשר בנינו...אמרתי לו שאני לא יכולה להיות בקשר של פעם ביובל...או קשר חברי כמו חברה או שלא...לעולם לא באמת נוכל להיות ידידים כי כבר עברנו בעבר את הקו הזה...לאחר שלושה שבועות יצא לנו לדבר רציני....והוא אמר לי..שמעי: חשבתי על זה והתייעצתי עם חברים...ו וואלה אני לא רואה את עצמי נכנס למערכת יחסים כשיש בה ילדים...זה גדול עליי..אני לא יעמוד בזה.אני יודע שהחיבור בנינו ענק אבל דוגרי אני אומר לך אני לא רואה ולא אראה עתיד עם ילדים שהם לא שלי.ואני כמובן קצת נדקרתי בלילבי...אמרתי לו שאני וילדיי אחד...ואם היה רוצה אותי מספי היה מקבל אותי עם כל החבילה....גם אמרתי לו שאני מבינה שיש כאלה שלא מכילים מספיק בשביל להתמודד עם גרושה +2...אבל מבחינתי זה גם מסביר מה אני בשבילך...אמרתי לו שאם כך המצב..ואין סיכוי להתפתחות אז אני לא מעוניינת בשום קשר...לא על בסיס יומי ולא פעם ב...זה גם עלול לקשור בנינו ואם מראש הוא פסל עתיד אז אין עניין...וכך זה נסגר למרות שהוא אמר שהוא מחינתו עשה את ההחלטה בראש ואותו זה לא יקשור...אבל הקשר בנינו חשוב לו...כי החיבור הזה עושה לו טוב...אני אמרתי שאני כן נקשרת...בסופו של דבר כשאמצא את האחד גם ככה לא אשאר בקשר עם ידידים...אני כזאת..אז מיותר..למרות שלתקופה זו הייתה לי התמיכה ממנו...האוזן הקשבת..ההומור..השיחות..זה הרגיע אותו..אבל אם זה לא מתפתח אז באמת שחבל להתעלל בשנינו...זמן של קשר תמיד חושף עוד צדדים באדם ואולי זה יוביל להתאהבות שלא תתרום עבורי...ואני מרגישה עצובה...כי ראיתי בו עתיד כמו שלא ראיתי באף בחור.