היי, רבתי לפני כשבועיים וקצת עם כמה חברות טובות שלי. זו לא הפעם הראשונה, והפעם נראה שנשבר להן ממני סופית והן החליטו לנתק את הקשר איתי באופן סופי. אז אחריי שנפגעתי, כעסתי, האשמתי והתנצלתי, אני מרגישה אשמה.
אני טיפוס דיכאוני, שסובל מחרדות חברתיות וO.C.D קשה בכל הקשור לחיידקים וניקיון, ומן הסתם לאנשים סביבי קשה להתמודד עם זה ולהכיל אותי. צריך לגלות המון סבלנות כלפיי.
אז נכון, אני נראית לרוב מיוסרת ולפעמים שקועה ברחמים עצמיים, אבל במהות שלי אני אדם טוב, מצחיק ואכפתי. אי-אפשר לכפות על אף-אדם להיות שמח. אבל באמת שאני מנסה בנוכחותן.
אני מטופלת קוגניטיבית-התנהגותית ותרופתית, אבל לאחרונה נראה כי יש החמרה (אני כל הזמן מדוכאת, ה-O.C.D החריף). השנה הזו עמוסה מאוד, ויש הרבה דברים שמטרידים אותי (צו ראשון, טיולים שנתיים: גדנ"ע ומסע ישראלי, קשיים בבית...)
אני לא עומדת בזה יותר. אשמח לעצות.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות