אז ככה .. ההורים שלי התגרשו לפני כמעט ארבע שנים ..
בשנה הראשונה אמא שלי הסיתה אותי ולא דיברתי עם אבא שלי הרבה זמן ,
אבל עכשיו הבנתי שאמא שלי רק מנסה לסכסך ובשלוש שנים האחרות פשוט הייתי דבוקה אליו ,
אני כל כך אוהבת את אבא שלי .... כיף לי איתו , אני סומכת עליו ואני מרגישה בנוח לדבר איתו .
ולפני שנתיים בערך אבא שלי התחתן שוב ויש לו עכשיו עוד שני ילדים שאני מאוהבת בהם , אני רק מחכה כל הזמן לראות אותם וכל שניה מתגעגעת אליהם ..
אני באמת מרגישה שהם אחים שלי והם הכי חשובים לי בעולם ..
אבל אבא שלי כבר לא בא לפגוש אותי , חושב שהכל מובן מאליו ..
ואני מנסה להתהג רגיל ומסתירה את זה מכולם ,
כי אני באמת צריכה אבא .. ואני מרגישה שאין לי את זה ,
אני מרגישה שפעם בשבועיים יש לי סוג של פרס כזה שיש לי אבא ליומיים , ואחר כך זהו .
ועכשיו אמא שלי .. היא ההפך הגמור מאבא שלי , אין לה סבלנות אליי , היא אטומה , אי אפשר לשבת לדבר איתה , לא לצחוק איתה , כלום ..
השיחות היחידות שלנו זה רק ריבים .
אבל לאח שלי היא מתיחסת כמו מלך , יש לי עוד אח שקטן ממני בחמש שנים והוא כל החיים שלה .. הכי דואגת לו , כל הזמן מחבקת ומנשקת אותו , אומרת לו כמה היא אוהבת אותו .. ואני ? אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היא נתנה לי חיבוק ..
אני מרגישה שאין לי אמא ואין לי אבא :(
קשה לי , אני בדיכאון , זה משפיע לי על הלימודים , אני כל הזמן חושבת על זה ואין לי סבלנות , אני מתעצבנת מהר , וכשאחד החברים או אפילו המורים לא מתיחס אלי או משהו אני ישר מתעצבנת ומתחילה להשתולל ..
סליחה על החפירה אבך באמת שפכתי פה את כל מה שיש לי על הלב כבר ארבע שנים .....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות