מאוהבת בגבר הלא נכון, קיים סיכוי שאוכל אי פעם להיות איתו בקשר?

שלום לכולם !

הסיפור שלי הוא כזה .אני בתולה ללא ניסיון עם גברים,בקושי יצאתי לכמה דייטים במהלך החיים שלי והתנשקתי כמה פעמים וזהו.
אני סובלת מחרדה חברתית שגורמת לי לקשיים מבחינה חברתית של הסתגלות במקומות עבודה ,בעיות קשות ביחסי אנוש ,ויצירת קשרים חברתיים.הרגשה של אי נוחות כשאני הולכת ברחוב ועוד מלא בעיות שהחרדה הזאת גורמת.מאז השחרור מהצבא בקושי עבדתי,ועכשיו בשנתיים האחרונות אני עובדת במשק בית כי זאת העבודה היחידה שמאפשרת לי להתקיים ועדיין לא להתמודד עם יותר מדי אנשים.אני גרה עם ההורים שהם פנסיונרים מבוגרים והמצב הכלכלי על הפנים .יום בהיר אחד לפני כחצי שנה בערך ,הייתי בבית,לא עבדתי וגלשתי באינטרנט ,ומרוב תסכול ושעמום, נכנסתי לצ'אט של סקס באחד האתרים.לא יודעת מה גרם לי להיכנס לשם,אולי סקרנות ,אולי חרמנות ,אבל מרגע שנכנסתי ,התמכרתי .וכשאני אומרת התמכרות אני מתכוונת שהייתי נכנסת לשם לילות וימים ומצ'וטטת שם עם גברים על סקס ! נושא שלא היה לי שמץ של מושג לגביו .הייתי עושה סייברים שקשורים כמובן לסקס.נהניתי מזה מאוד כי זה היה משהו מסעיר וחדש עבורי .תחליף לדבר האמיתי שהיה חסר לי בחיי לצערי.
אחרי חודש בערך של סייברים כשהרגשתי שמיציתי את הנושא והגיע הזמן להפסיק להיכנס לשם ,הכרתי אותו .בחור מקסים שמיד הבנתי ששונה שם מכל הגברים .קודם כל מה שמשך אותי אליו הייתה העובדה שהוא בכלל לא רצה להיפגש ,בניגוד לשאר הגברים שכן רצו.בנוסף לזה אהבתי את ההתכתבויות בינינו.הוא היה מאוד תומך וייעץ לי בנושא וניסה להבין אותי ,במקום להעליב אותי או להעביר עליי ביקורת .כמובן שרוב הצ'אטים שלנו שם סבבו סביב סקס ואני לא אכחיש שזה הדליק אותי וחירמן אותי מאוד ,התלהבתי והרגשתי מחוזרת ומינית ,למרות שהכל היה וירטואלי .

יום אחד עשיתי טעות והצעתי לו שניפגש .הוא הסכים כמובן ואני קיבלתי רגליים קרות,כי בכל זאת אני לא מכירה אותו,הוא גבר זר שהכרתי באינטרנט ,ולבוא אליו הביתה לשכב איתו בלי שנפגשנו קודם או יצאנו לדייטים ,זה הפחיד אותי מאוד,והחלטתי להבריז לו ולא לענות לסמסים שלו .הוא כעס והחליט שנמשיך הלאה ,אבל אני חשתי חרטה עמוקה כי גם כתבתי לו משהו לא יפה באחד הסמסים ,וגם חרטה אולי אני מפספסת משהו אם לא ניפגש.
הוא בהתחלה כעס או שיחק אותה כועס ופגוע והציע שנמשיך הלאה ,אבל אני לא הפסקתי להתנצל ולהתחנן שיסלח לי ,עד שהוא בסופו של דבר הסכים לסלוח לי כדי שניפגש .עד עכשיו אני לא מאמינה שירדתי לרמות כאלה ,אבל ככה הרגשתי בזמנו ,שאני חייבת להיפגש עם הבחור הזה .זה היה מעבר להידלקות וחרמנות ,אני ממש התאהבתי בו .נכון שזה בלתי אפשרי להתאהב בגבר באופן וירטואלי ,אבל זה מה שקרה לי .נפגשנו אצלו ברכב ,כי פחדתי ללכת אליו הביתה .עשינו מה שעשינו ,אבל לא עד הסוף, כלומר אני עדיין בתולה .יום למחרת הוא סימס לי פעם אחרונה לבוא לצ'אט ,שבדיעבד התגלתה כפעם אחרונה ,כיוון שאחרי זה הוא התחיל לאט לאט להיעלם ,להפחית בסמסים וכו'.כשסימסתי לו ושאלתי אם הוא כועס עליי,אז הוא טען שהוא מצטער שאני מרגישה ככה .פשוט יש לו עומס בעבודה ואירוע כל ערב.מיותר לציין שהרגשתי שעולמי חרב עליי.הרגשתי מנוצלת ושהוא עשה מה שעשה ואחר כך זרק אותי.בכל אופן,אני הרגשתי ככה .אני חייבת לציין שהוא בכלל לא הבטיח לי שהוא מעוניין במשהו רציני ,הוא אפילו טרח להבהיר לי שאנחנו נפגשים למטרת הנאה הדדית וזהו ,ואני הסכמתי ואמרתי לו שגם אני לא רוצה משהו רציני ,אלא רק להנות .כמובן שאני כן רציתי או קיוויתי למשהו רציני שאולי יתפתח ,אבל אני יודעת שחייתי באשליות .
הוא טען שהוא לא נשוי אלא פשוט נמאס לו כבר ממשחקי הכוחות של החיזורים הוא התעייף מכל זה ורצה אתנחתא מהמרוץ הזה של הזוגיות ,לכן לא רצה משהו רציני .ניסיתי לשכנע אותו שלפחות נשב באיזה בית קפה לפני שאנחנו נפגשים כדי שאני ארגיש קצת יותר בטוחה ,אבל הוא סירב בטענה שזה לא שידוך .
אני לא התעקשתי ולא לחצתי עליו בנושא .
הימים עברו ואני לא יכולתי להמשיך הלאה בחיי .כל הזמן הוא היה לי במחשבות וכל הזמן המשכתי להיכנס לצ'אט בתקווה שאני איתקל בו שם .כמובן שהוא לא היה שם או שהחליף כינוי כדי להתחמק ממני .

בכיתי בלילות ולא הייתי מצליחה להירדם.הוא לא יצא לי מהראש .מצד אחד שנאתי אותו על מה שעשה לי ,מצד שני הבנתי שאני פשוט מאוהבת בו,ובגלל זה הוא לא יוצא לי מהראש.אמא שלי ואחותי ידעו על כל הסיפור וכעסו עליי איך נגררתי לתוך הדבר הזה איתו ,שאני צריכה להמשיך הלאה ולשכוח ממנו אחרת אני אהיה אומללה .וזה בדיוק מה שהייתי -אומללה .
יום אחד החלטתי לשלוח לו מייל פוגע ומעליב,כאילו הכרתי מישהו חתיך ומוצלח יותר ממנו ושלא נהניתי איתו בכלל.לתדהמתי הוא החליט לענות לי ,וכתב לי שרק בן אדם לא נורמלי כמוני יכתוב לו כאלה דברים מעליבים ופוגעים ושהוא לעולם לא היה כותב לי דבר כזה. הרגשתי חרטה על מה שכתבתי והחלטתי לשלוח לו מייל של התנצלות.למייל הזה הוא לא ענה לי ,ושוב חזרה לי תחושת הכעס עליו ,והצורך להיכנס בו ולהעליב אותו .אז יום אחד בשיטוט אקראי בפייסבוק מצאתי אותו והייתי בהלם כשגיליתי שהשם שבו השתמש בצ'אט היה בדוי והשם שלו בכלל אחר.הרגשתי מרומה שהוא שיקר אותי ולא היה איתי אמיתי ,והתחלתי לחשוב לגבי מה עוד הוא שיקר לי ,התחלתי להיכנס לסרטים,אולי הוא נשוי ,אולי יש לו ילדים ואני עוד נפגשתי איתו ועשיתי מה שעשיתי .הרגשתי גועל וכעס ובעיקר רציתי להיכנס בו על זה ששיקר לי.אז שלחתי לו מייל ונכנסתי בו חזק ,איך הוא העיז לשקר לי לגבי השם שלו,ומעניין מה עוד הוא מסתיר ממנני ובטוח שהוא נשוי ,ואיזה מזל שלא איבדתי לו את הבתולים.בקיצור גמרתי לבן אדם את הצורה במייל ששלחתי .לא נתתי לו צ'אנס אפילו לענות כי מחקתי את הכתובת של הג'ימייל שלי .
עברו עוד כמה שבועות ,והתחילו לצוץ לי רגשות חרטה על כל הדברים המגעילים והנוראים שכתבתי לו ,אז שלחתי לו מייל נוסף שבו אני מתנצלת שוב וכותבת לו שזאת חוצפה מצידי לבוא אליו בטענות ושזאת זכותו לא לספר לי שום דבר,שזה לא ענייני גם אם הוא נשוי או לא ,שאף אחד לא חייב אותי להיפגש איתו או לספר לו על החרדה.שהכל היה מרצוני החופשי.
גם למייל הזה הוא ענה לי ווכתב שלמרות שמבחינתו נחצה גבול הוא סולח לי ,וטען שכשאני חושבת בהגיון אז אני רואה דברים אחרת ,ומבינה שלא כל העולם נגדי ושהוא לא התכוון לעשות לי רע וכו ,
אז כתבתי לו שאני בהלם בכלל שהוא ענה לי ,והמשכתי כרגיל להחמיא לו שהוא מדהים, ורק בחור מדהים כמוהו יתעלם מהמיילים הפוגעים שכתבתי לו ,יתעלה על עצמו ויענה לי .כתבתי לו שאני לא נהנית כמעט מכלום בחיים האלה ושהוא הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים.הוא הודה לי על המחמאות וכתב שאם הוא הדבר הכי מדהים שקרה לי זה טוב כי מצפות לי כל כך הרבה הנאות בעתיד
שאלתי אותו אם תהיה לי איזו שהיא בעיה ולא יהיה לי עם מי להתייעץ אם אני אוכל לסמס לו כדי להתייעץ איתו .הוא ענה לי שרק בני זוג מייעצים ושהוא לא פנוי רגשית להסתמס ,אבל אם תהיה לי שאלה והוא יידע לענות עליה הוא יענה .אני לא אהבתי את הסגנון של התשובה שלו .זה היה מתנשא בעיניי .זה כאילו הוא אמר במילים אחרות,אל תסמכי עליי יותר מדי בעניין הזה,או אל תצפי שמשהו פה יתפתח .בכל אופן ככה אני הבנתי מדבריו.אותי זה מאוד הכעיס,אז עשיתי טעות נוספת ושלחתי לו מייל שכאילו סתר את המייל הקודם ,שהוא לא הכי מדהים ושהחמאתי לו יותר מדי ושהתנצלתי יותר מדי .ואז המייל שהוא שלח לי שבר אותי סופית .הוא כתב לי שוב שרק בן אדם לא נורמלי כמוני יכתוב כזה מייל וישנה את דעתו כל רגע .שהוא לא צריך שיחלקו לו ציונים והוא לא משתנה לפי דעות של אחרים,וגם לא לפי הדעות שלי .שהוא מאחל לי בהצלחה וזהו .
אני הייתי בהלם. לא הבנתי מאיפה הוא נחת עליי עם המייל המעליב והפוגע הזה .אני בסך הכל התכוונתי שבטוח שקרו לי דברים מדהימים חוץ ממנו שהדחקתי בגלל החרדה ,ושלפעמים הרגשתי שאני מביכה אותו עם המחמאות .אני לא חושבת שמגיע לי שיקראו לי לא נורמלית גם אם שיניתי את דעתי ,למרות שאני בכלל לא שיניתי את דעתי עליו .אבל הוא ,לא רק לא הבין אותי ,אלא בחר לפגוע בי עם המילה הכי פוגעת שיש .הוא האדם האחרון שציפיתי ממנו שיפדע בי ככה .הייתי מאוד פגועה ולא ידעתי מה לעשות ואיך להגיב למה שכתב לי,אם בכלל.בסופו של דבר ברגע של פזיזות וכעס שלחתי לו מייל פוגע ומעליב פי כמה מהמיילים הקודמים ששלחתי לו ,ושוב אחרי כמה זמן הגיעו רגשות חרטה ושלחתי לו מייל של התנצלות .למייל הזה הוא כבר לא ענה לי .כנראה החליט לא לענות לי יותר כדי לנתק את הקשר ואותי זה הרגיז ובעיקר תיסכל מאוד.
לאחר חודש בערך החלטתי להפסיק עם המיילים ולעשות משהו שיראה לו שאני מתחרטת .עשיתי טעות גדולה ושלחתי לו זר פרחים ענקי עם שוקולד ובקבוק יין עם שליח הביתה ,כשראיתי שלאחר כמה ימים הוא לא טורח לשלוח לי מכתב הביתה ,משהו ,התייחסות כלשהי למחווה שעשיתי לו ,הבנתי איזה טעות עשיתי ושלא הייתי צריכה לשלוח לו כלום .הבנתי שאם לפני זה הוא חשב שאני לא נורמלית עכשיו הוא יחשוב שאני לא נורמלית ואובססיבית .התחלתי לפחד שהוא עלול להתלונן עליי במשטרה .זהו,מאותו היום החלטתי שאני חייבת להפסיק כל התקשרות איתו כי באמת חששתי שהוא יעשה משהו ויתלונן נגדי במשטרה .הדבר האחרון שאני רוצה זה להסתבך חלילה .
הבעיה שלי היא שאני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו ,הוא לא יוצא לי מהראש ,וכל יום שעובר אני חושבת עליו יותר .אני עדיין חיה בסרט שאם הייתי מסיימת דברים בנימה יפה יותר ולא הייתי שולחת לו מיילים פוגעים ומעליבים ,היה מתפתח אולי משהו בינינו.
עוד לא קרה לי דבר כזה עם אף גבר בעבר.הכרתי בחורים שמצאו חן בעיניי פחות או יותר ,אבל אף אחד לא גרם לי להתאהב ולהיקשר כמו שנקשרתי אליו .עכשיו אני מחזיקה את עצמי חזק כדי לא לשלוח לו עוד מיילים .אני לא יודעת מה לשלוח ושאין טעם כי הוא לא יענה לי ,או יענה לי משהו פוגע .בא לי לכתוב לו שאני מתנצלת ושהוא לא יוצא לי מהראש ,ואז כשאני חושבת על זה לעומק אני מבינה שזה רעיון גרוע .
עוד משהו שמתסכל אותי זה שאני מנסה להכיר בחורים ורשומה באתרי הכרויות אבל זה פשוט לא מצליח לי .אף אחד מהגברים שם לא מתאים לי .הרוב לא רציניים או שפשוט לא מתאימים ואני מוצאת את עצמי משווה כל בחור שאני מכירה אליו .התחלתי אפילו לחשוב שהוא הסיבה לכך שאני לא מצליחה להכיר גברים חדשים ולא מצליח לי עם גברים חדשים והכל בגללו ,בגלל שהוא לא יוצא לי מהראש ובעיקר מהלב .אני יודעת שאני כבר לא בראש שלו ובמחשבות שלו ,ויכול להיות שאף פעם לא הייתי ,אבל הגבר הזה לא יוצא לי מהראש ,ובזמן האחרון אני מפנטזת שיום אחד אנחנו עוד ניפגש ונהיה יחד כי זה הגורל.
השאלה שאני שואלת היא מה לעשות ?איך להוציא את הגבר הזה מהראש שלי ?האם קיים לפי דעתכם,סיכוי קלוש שאי פעם אני אוכל להיות איתו בקשר,או שאני חיה בסרט וצריכה לשכוח ממנו?

סורי על החפירה באורך הגלות .ותודה מראש לכל מי שמוכן לענות