החברה שלי התנשקה עם מישהו אחר, החרטה שלה שווה סיכון של חזרה לקשר?

שלום חברים.ות,

נחמד שישנה לעתים האופציונליות לנצל את הפלטפורמה בכיוון ההפוך. עקב היותי פדנט מטבעי, יש לי הצורך לקבל חוות דעת מא.נשים שאינם מכירים.ות אותי ואינם.ן מקורבים.ות אליי, כדי שחוות הדעת ישוקללו בסך ואני אקבל את נקודת המבט האופטימלית והאידאלית לגבי הצעדים שאנקוט במציאות.

הפירוט כדלקמן:

התחלנו לצאת באופן לא פורמלי לפני כחצי שנה בערך ולאחר חודשיים זה הפך לרשמי יותר (היא עוד מעט בת 19). הקשר שלנו היה מעולה. שיחות, בילויים, סקס וכו' – הייתה תשוקה, תקשורת, אמון והכבוד ההדדי שרר בינינו כמו בכול זוגיות נורמטיבית.

לפני כחודש היא שלחה לי הודעה ובה היא מגוללת את אירועי ליל חמישי הקודם דאז, בו היא רקדה צמוד מדי לטענתה עם שני גברים. לא מצאתי טעם לכעוס. בכל זאת, אני החבר הראשון שלה, היא הרגישה לא נעים, המצפון הציק לה והיא גם סיפרה לי מיוזמתה. לאחר שביקשתי ממנה שלהבא תשים את עצמה במקומי ותחשוב אם זה לגיטימי, סימנתי בקולי שהכל בסדר בתצורה של גילוי חיבה והומור עוקצני במקצת והאירוע נשכח מלב ונשטף לו הלאה עם עיסוקי העתיד.

בחמישי האחרון קיבלתי ממנה הודעה נוספת. בהודעה ציפתה לי מכה בבטן הרכה בכך שהיא סיפרה לי שהתנשקה עם גבר במועדון ורקדה איתו. התירוץ שלה התבסס ברובו על השעמום שתקף אותה וכי אני לא יכול לעזוב אותה מאחר ו"זה היה סתם ולא הייתה לזה משמעות".

כמובן שהאמון שלי בה אבד לחלוטין. אבל עם כל זאת ועם כל מה שהיא העבירה אותי, כואב לי עליה – אני מבין שייתכן והיא צעירה ורוצה לחוות – לגיטימי לחלוטין, הספקתי לסלוח לה ואני לא כועס עליה. הבעיה מתחילה בהצפה של הודעות וטלפונים מצידה על כך שהקשר לא יכול להיגמר, היא מצטערת, אוהבת אותי ותחכה לי עד שהאמון שלי בה יחזור. אני לא רוצה שהיא תיפגע, היא בחורה טובה שעשתה מעידה או שתיים, ובסופו של יום, קשה לי לשמוע אותה בוכה לי בפלאפון שהיא עשתה טעות ורוצה לחזור.

אני יודע שהיא באמת מתחרטת על מה שהיא עשתה, אבל בד בבד, אני לא יכול ולא יודע אם אוכל לסמוך עליה שוב (כך לפחות אני חושב). אני עדיין אוהב אותה, אבל אני לא בטוח אם כדאי לי לנסות ולתת צ'אנס לקשר שכזה. שאלתי היא כזו - האם החרטה שלה אכן יכולה להיות שווה את הסיכון הפוטנציאלי אם ואני אחליט לתת לזה צ'אנס נוסף? [סיכון פוטנציאלי – למשל סך האמירות מתחילת הקשר היו שקריות ללא היכולת להקדיש תשומת לב, כאשר רוב השקרים מחליקים על פני חומת אמון שנבנתה במשך הזמן]

שלא תבינו אותי לא נכון, אולי הטקסט לעיל מנוסח באופן מעט הומוריסטי או קליל, אבל אני בהחלט לא לוקח את זה ככה. זה קשה ולא פשוט בכלל לגלות שמה שנותר מים האהבה אלו גלי האמון שהתנפצו על חוף הבגידות. משהו נוסף ברשותכם – בקריאה מהירה ייתכן וזה נראה כאילו אני נאיבי למדי ו"התשובה הייתה פה כל הזמן", אבל תצטרכו לסמוך על הנחתי כי זה לא כך והמציאות היא אכן כפי שציירתי אותה לעיל.

אז שוב לשאלותיי:
1. החרטה שלה אכן יכולה להיות שווה את הסיכון הפוטנציאלי, אם ואני אחליט לתת לזה צ'אנס נוסף?
2. אם זה אכן לא כדאי, איך אתם.ן ממליצים.ות לי להיפרד ממנה בצורה שתמנע ממנה כמה שיותר כאב?

תודה מראש לכול מי שיואיל בטובו לקרוא או להגיב,
John Steinbeck