אני כותבת את הפוסט הזה רגע אחרי שהלכתי לישון 23:50 ונזכרתי בה ושהעיינים שלי התמלאו בדמעות ובבכי.
היא הייתה המחנכת שלי בכתה ה' ו -ו' ואני עכשיו בי"ב היא נפטרה ביוני 2014 אני לא יודעת מה נתפסתי עליה שאני כל הזמן בוכה עליה ולא על מי שהוא שיותר קרוב אליי... אין לי איך להסביר את זה אני פשוט נזכרת בה ובוכה ברמות נזכרת בהכנות למסיבת סיום ונזכרת בה בכללי היא הייתה צעירה בת 40 לא היינו ממש קרובות כאילו יחסי מןרה תלמיד אבל היא הייתה אמא שדואגת לתלמידים שלה היום עשיתי הליכה ליד הבצפר ופשוט עלו בי דמעות ונזכרתי בה.
לפחות פעמיים בחודש אני נזכרת בה ופשוט בוכה ולא מאמינה שהיא הלכה רציתי לבוא לבקר כשאני אהיה בי"ב אבל לצערי לא הספקתי אני נכנסת לפייסבוק של בעלה ורואה תמונה שלה שם ונשברת לרסיסים..
וכל פעם שמזכירים את השם שלה או משהו אני מתמלאת בדמעות שחונקות את הגרון ושאי אפשר לדבר אף אחד לא יודע על זה שאני בוכה
מישהן יודע למה זה? מה כזה מציף אותי על פעם מחדש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות