שלום. אני בן 19.. התגייסתי בנוב 14 לחיל התותחנים כלוחם.
האמת שמאז הטירונות לא השתלבתי טוב. היה לי קשה נפשית. נורא נורא. וזה משהו שידעתי שאני אסבול מראש, אבל עדיין היה בי איזהשהוא חלק שרצה ללכת לקרבי.. מאז תחילת הטירונות אני נפגשתי עם קבנים.. לא הייתי מסוגל להמשיך בשום דרך.. היה לי קושי נפשי עצום. והקב"ן שנפגשתי איתו תמיד המליץ לי לחכות עם החלטות פזיזות.. ושהוא רוצה עוד קצת זמן כדי לדעת אם אני באמת לא מתאים להיות לוחם.
אבל עכשיו אני כבר אחרי טירונות.. וכבר התחלתי אימון מתקדם, שזה שטח כל הזמן, כל הזמן.. ובלי טלפונים ובלי קשר עם המשפחה. וזה משהו שאני סובל ממנו כל כך. כל כך. הקב"ן רק מדבר איתי על שזה חוויה שזה ייגמר.. אבל אני סובל !! אני באמת שוקל, לא יודע מה, להפיל על עצמי פגז, או אפילו חתוך אצבע.. אני שוקל את זה ברצינות..הסבל הזה שנרם לי בצבא בקרבי הוא בלתי נסבל..אני כל הזמן בוכה, כל הזמן בדכאון, ואף אחד, אף אחד לא לוקח אותי ברצינות.. אני רציתי להיות קרבי ואפילו נתתי לזה ניסיון, אבל אני סובל כאן? אני לא רוצה להשאר כאן ואני באמת מפחד שאני אפגע בעצמי.. כל פעם שאני יוצא הביתה אני מתפלל, מתפלל שתפגע בי מכונית, שתוציא אותי מהצבא הזה. אני תמיד רציתי להתגייס למקום שיהיה לו בו טוב. ושאני אתרום. אבל אם זה לוקח ממני את כל החיים והנשמה שלי, מה שווה שאני אסבול? למה זה שווה שאפגע בעצמי?
אני לא מסוגל יותר ככה.. אני לפני סגירות של 28 ו21 ואני סוגר את פסח ויום העצמאות בצבא.. ואני מיואש כל כך. בחיים לא הייתי כל כך מיואש..
בבקשה תעזרו לי.. מה אני עושה? תעזרו לי ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025