שלום אנשים מדהימים שכמותכם.
רציתי לשתף אותכם בקצת ממה שאני מרגישה ביום-יום כי אני לא יכולה לשמור זאת בבטן יותר.
הגיע חופש פסח, איזה כיף, כולם מאושרים, כולם מבלים ונהנים, בחופש פסח שנה שעברה אמרתי לעצמי, בחופש הבא בטוח אצא כל יום כמו כולם ויהיו לי המון חברים! אז זהו, שהשנה זה גם לא קרה. נמאס לי! נמאס לי להיות חסרת מעש בכל יום מחדש בשנה, נמאס לי שאין לי חברים, שאין אף אחד שמכיר אותי באמת, שאין אף אחד שיכול להקשיב לי ולדעת מה עובר עליי. נמאס לי שאני גרועה בהכל, מילא הייתי טובה בלימודים, או עובדת ומביאה פרנסה הביתה, אבל גם זה לא. אני פשוט לא עושה כלום, העצלנות והייאוש משתלט עליי כל יום מחדש, זה חזק ממני. אני תולה תקוות שווא באנשים אוחזי עיניים, אני כל כך רוצה כבר חבר רציני שאני באמת יאהב, אבל יותר מזאת, אין דבר שאני משתוקקת לו יותר מפשוט בן אדם שאוכל לספר לו הכל, שהקשר בינינו יהיה אמיתי , כנה ופתוח. תודה על ההקשבה, חג שמח אנשים מדהימים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות