היי לכולם, רציתי לשתף במשהו שקצת מטריד אותי...
אז ככה, אני כרגע תלמידת כיתה י"ב, ובתחילת השנה, התקיים המסע לפולין, אליו לא יצאתי. מאוד רציתי לקחת חלק במשלחת, אבל אבא שלי התנגד בצורה נחרצת. לדעתו, אני לא מסוגלת להכיל מסע כזה מבחינה רגשית, והוא גם מאמין שהתשלום שדורשים על המסע הוא מוגזם. אחרי המון וויכוחים ויתרתי, ושהמשלחת טסה לפולין, נשארתי בארץ - מתוך כיתה של 30 תלמידים, נשארנו חמישה. כשילדי השכבה חזרו מהמסע כולם היו מאוד מוצפים בחוויות וממה שקלטתי גם מחברות וחברים וגם מילדים שאני לא מאוד קשורה אליהם היה "כיף" כהגדרתם, ועיקר הסיפורים ששמעתי עסקו במי קנה מה, איזה בדיחות רצו בערבים וכו'. כששאלתי חברות למה הן מתמקדות אך ורק בסיפורים על חווית הקניות שלהן הן אמרו שהמעבר מסיורים במחנות לערבי כיף היה חלק בלתי נפרד מהטיול וחוץ מזה - וזה משפט שחזר על עצמו המון, לא רק בשיחות עם חברות - מי שהיה בפולין לא יבין. המשפט הזה מאוד מאוד מאוד מרגיז אותי כי מעבר לזו שהוא משדר לי תחושה של התנשאות, אני מרגישה שיש בו גם הרבה צביעות כי מהסיפורים ששמעתי היה נשמע כאילו המסע הזה היה לגמרי שטחי, נבוב וריק מתוכן וכולם התעסקו רק במחירים של אלכוהול. היום צפה בי ההרגשה הזאת שוב פעם. מחר יש מתכונת במתמטיקה, ולכן, קיבלנו אתמול יום חופש, בתנאי שהיום נגיע לטקס ולשיעור חברה ולאחר מכן נשוב הביתה ללמוד. היה לי מאוד חשוב לבוא לבית ספר כדי לציין את היום הזה באיזשהו אופן, והייתי בטוחה שאוכל לשמוע סיפורים מילדי הכיתה שביקרו בפולין על הסיפורים במחנות, אבל להפתעתי, דווקא הילדים שלא יצאו למסע לפולין הגיעו כמעט בהרכב מלא בעוד שמרבית הילדים שביקרו בפולין בכלל לא טרחו להגיע. זה צרם לי במיוחד לאור העובדה שהם טוענים בתוקף שהמסע מאוד משפיע עליהם ו"מי שלא היה בפולין לא יבין"....
באמת, שבתור אחת שלא יצאה למסע ומצטערת על זה מאוד, הייתי רוצה לדעת אם לדעתכם ההרגשה שלי מוצדקת, ומעבר לזה, האם באמת יש משמעות למסעות בפולין, או שזה באמת שטחי וריק כמו שזה מצטייר אצלי עכשיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות