שלום לכל גולשי אסק פיפול
קוראים לי רונה ואני בת 17 וחצי.
ישלי חבר בן 19 כבר תשעה חודשים.
החברות בינינו הייתה בסתר מההורים שלי אני חייבת לציין. תשעה חודשים שהיינו יוצאים פעם בשבוע לאיזה פארק מעפן שאני יודעת שאין שם אפחד שאני יכולה להכיר בטעות..
ולגבי ההורים שלו? עושים לי טובה שהם מסתכלים עליי או אומרים לי שלום,וזה ממש לא נעים לא עשיתי להם כלום ואהבתי את הבן שלהם הכי הרבה בעולם עד שזה נמאס..
נמאס להיות ככה. חברים לא אמורים להיות ככה, אני רוצה לצאת איתו לכל מקום בלי לפחד, לטייל בערים אחרות ללכת לים.. אבל לא אנלא יוכל גם בעוד שנה.. ההורים שלי החליטו שאנחנו לא מתאימים והשבוע הראשון שאני הייתי איתו הם אמרו לי להפרד או שאנלא יוצאת ולא מקבלת תפלא שלי עד שהם יאמינו לי שזה נגמר.
הקיצור בוא לא נדבר על זה שהוא קנאי רצח, פרנואיד, לא סומך עליי ואפילו חושב שמותר לו לאסור עליי לעשות קעקוע.
אז במשך חודשיים אני מנסה להפרד ממנו ואומרת לו שזה לא מתאים והוא מעצבן אותי ואני לא רוצה חבר בינתיים אבל הוא לא נותן לי! כל הזמן כועס ומאיים שאם אנלא יקשיב למה שיש לו להגיד בפלא הוא יכעס וכאלה..
בקיצור אני ממש רוצה לסיים את זה והוא לא נותן והוא אומר שכשקצת קשה לא צריך לזרוק הכל אבל הוא לא רוצה להכניס לראש את מה שאני מסבירה לו לגבי ההורים לגביי ההסתתרויות וכל זה.
דיי בא לי לגמור עם זה! מה אני אמורה לעשות? גם להיות מגעילה לא עוזר לי כי הוא יותר מגעיל ממני בקטעים האלה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות