אמנם אני בת חמש עשרה אבל הספקתי לעבור די הרבה בחיים.
קשיים חברתיים, חרמים, ניתוחים, ומשברים של חוסר בטחון עצמי ושנאה עצמית. אחרי זמן רב, הצלחתי לתפוס את עצמי בידיים, הורדתי במשקל, טיפחתי את עצמי יותר ,יש לי חבורה שאני נחשבת המנהיגה שלה,אני צוחקת וניהנת עם כולם.. הרבה ידידים, חברות, וחבר שאוהב אותי מאוד. הפסקתי לשנוא את עצמי ואפילו התחלתי לאהוב את עצמי. לא האמנתי שאי פעם אצליח.. תקופה מלאה באושר! עד תחילת השבוע הזה. יש ילדה שנורא מקנאה לי ורוצה לתפוס את המקום שהצלחתי להגיע אליו, את פסגת השאיפות שלי. בכל יום היא מנסה להוריד אותי מחדש, מעלה תמונות לא יפות שלי בכוונה, מנסה להסיט נגדי אנשים ובאיחוד את החברים הקרובים אליי, משפילה אותי ויורדת עליי בלי סוף. אני לא אוהבת לצאת במלחמה נגד אנשים, אני לא כזאת.. ניסיתי לדבר איתה כמה פעמים אך המצב רק החמיר. אז החלטתי להיות חזקה,להתעלם, לפתח אדישות כלפיה. שום דבר לא עוזר והיא לא מוותרת. היא סיכסכה ביני לבין שלושה חברות שלי, והרחיקה ממני את הידיד הכי טוב שלי, שהיה כמו אח בשבילי. מרגישה שכל יום אני נלחמת על המקום שלי מחדש... ואני לא רוצה בזה אני רוצה לחיות את חיי ברוגע. אני תקועה איתה באותה מסגרת לימודים למספר שנים הקרובות, ובינתיים גם באותה חבורה. ירד לי כל הביטחון העצמי, ואני מרגישה שכל יום אני מאבדת עוד משהו, בעיקר את השפיות.
אני יודעת שמי שעוזב לא חבר אמיתי אבל, הם כן חברים אמיתיים שתמיד שם בשבילי. זה פשוט שהיא מכשפת אותם (מטאפורית) ואז הם עוזבים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות