אני גר בבית די קטן (4.5 חדרים) בתל אביב. עד לפני כמה שנים, אני ואח (בן 12, אני בן 16) שלי ישנו באותו החדר. כשהגעתי לחטיבה, ביקשתי לעבור לחדר משלי, אך לצערי כל החדרים היו תפוסים חוץ מהחצי חדר, אז לקחתי אותו כי הייתי צריך מרחב. אח שלי נשאר בחדר הגדול, אך אמא שלנו שמרה על שולחן שם שהיווה את פינת העבודה שלה בבית.
לפני מספר חודשים אמא שלי החליטה להעביר את השולחן עבודה שלה לחדר עבודה של אבא שלי, כדי לתת לאח שלי יותר פרטיות. אז בעצם, אני נשארתי עם חצי חדר (כדי לתת קצת פרספקטיבה, החדר שלי הוא 2x3 מטר), ואח שלי קיבל חדר ממש גדול (משהו בסגנון 4x6)
ניסיתי לדבר עם ההורים שלי על זה. הסברתי להם שיש לי עוד שנתיים עד הצבא, ואז אני אסתדר גם עם חדר קטן, ואח שלי יוכל לחזור לחדר שלו, אבל עד אז זה לא הגיוני שיהיה לו חדר ענק ולי חדר קטן. הם לא הסכימו. הצעתי לעבור רק לשנה אחת ואז נתחלף, אבל גם לזה הם סירבו.
הבעיה שיש לי עם החדר שלי היא שהוא כל כך קטן שאין בו מקום למיטה זוגית (או בכלל למיטה שמתאימה לי. כשאני ישן, הרגליים שלי מחליקות מסוף המיטה). לא כל כך חסר לי מיטה זוגית, פשוט (ואני ממש מקווה שזה אנונימי) התאהבתי במישהי, ואני די מתבייש בחדר שלי. מעבר לזה, לא יהיה לי מקום להתמזמז איתה, וזה די מבאס.
זה די טיפשי עכשיו כשאני חושב על זה, אבל נכנסתי לדיכאון בגלל זה (לא בקטע אבדני בכלל, זה פשוט ממש מבאס).
סיכום: החדר שלי קטן, החדר של האח הקטן שלי גדול, וזה לא הוגן.
איך משכנעים את ההורים לתת לי את החדר היותר גדול? (המעבר לא בעייתי מבחינה פיסית, פשוט אח שלי לא מת על הרעיון של חדר קטן).
תודה מראש לכל העוזרים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות