אני כל בוקר רצה 15-17 דקות , עושה עצירה וממשיכה עד שבברוטו זה יוצא בערך 30 דק'.
אני בכלל לא מדברת על זה שאני רצה לאט וכפות הרגליים שלי כואבות , שזו גם בעיה בפני עצמה.
אני כל יום חושבת לעצמי שהיום הבא יהיה יותר טוב מהיום הקודם, שעכשיו לא ייכאב לי באותה נקודת ריצה שכאב לי אתמול, שאני יכולה להמשיך יותר. אבל לא. כל יום שעובר זה אפילו נהיה קשה יותר. אני לא יודעת למה.. לא אומרים תמיד שאם מתמידים זה יותר קל? יותר פשוט? אני לא מרגישה את זה. להפך.. ואני מפחדת שזה יגרום לי להתייאש. כי אני לא מוותרת לעצמי. החלטתי שלא, אבל זה באמת קשה.ובמקום לרוץ נטו 30 דק אני רצה את זה בברוטו .. מה אני יכולה לעשות? למה אני מרגישה ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות