אני בת 13,ויש לי שכנה בת 11.
אנחנו גרות באותה קומה,ממש דירה ליד דירה.
פעם היינו חברות ממש טובות, היינו נפגשות כל יום, מסתובבות כל הזמן ביחד ואנחנו גם מכירות מגיל שלוש בערך.
לפני חצי שנה בערך היא עשתה דבר ממש מגעיל ומאז אני לא מדברת איתה וגם היא איתי לא, אנחנו כבר לא חברות בכלל.
ומאז שרבנו, היה בערך חודש שלא התייחסנו אחת לשנייה בכלל כאילו אנחנו לא קיימות אחת בשביל השניה.
אם הייתי רואה אותה הייתי עוברת לידה כאילו היא לא שם וכך גם היא
ואחרי החודש השקט הזה היא התחילה לעשות כל מיני דברים כמו להוציא דואר מתיבות דואר של אחרים ולקרוע אותו, לקשקש על הקירות והארונות בבניין ובתוך המעלית, ללחוץ על כל הכפתורים במעלית (של כל הקומות) ולברוח, להשתין במדרגות (עד כמה שזה נשמע מגעיל,זה אמיתי לגמרי) ולעשות המון רעש לשכנים מתחתינו כמו לדוגמא לקפוץ בחוזקה על הרצפה, לגרור ולהפיל כיסאות ושולחנות וכו'...
היא שהיא עושה את כל זה כשההורים שלה ושלי לא נמצאים בבית ואף אחד לא ראה אותה עושה את זה חוץ ממני.
היא מתלוננת להורים שלה שאני עושה את זה וההורים שלי מתלוננים לועד הבית ולשכנים האחרים.
כל הזמן כל השכנים מסתכלים עלי כאילו אני איזו ילדה מטומטמת ומגעילה שרוצה להרוס להם את החיים וכולם שונאים אותי ואת המשפחה שלי.
כבר כמה פעמים שניסיתי לדבר עם ההורים שלי ולהסביר להם שזאת היא ולא אני ושאין לי שום סיבה לעשות את זה וגם לא אומץ.
אבל הם לא מאמינים לי, כמו כל שאר השכנים.
בקיצור,השכנה הזאת ממש הורסת לי ולמשפחה שלי את החיים ומנצלת את זה שהיא קטנה ממני ושאני יותר תמימה ממנה.
מה אני צריכה לעשות?
איך לגרום לה להפסיק לעשות את מה שהיא עושה?
איך לגרום לשכנים להאמין לי שאני לא זאת שעושה את זה?