אוקיי זה קצת ארוך אבל באמת חשוב לי שתקראו כדי שאוכל סוף סוף לקבל עזרה.
אני בת 18 וחצי היום. בגיל 14 וחצי התחלתי להיות מבולבלת מבחינת זהותי המינית, לא ידעתי אם אני לסבית או בי או סטרייטית. כל חיי נמשכתי אך ורק לבנים, ומאוד מאוד אהבתי אותם, הייתי נדלקת על מלא בנים ואפילו התאהבתי באחד. אבל מגיל 14 הרגשתי שיש גם מקום לבנות ושאני כן יכולה לנהל מערכת יחסים עם בת גם. ניסיון עם בנות לא היה לי כלל, עם בנים כן. בעצם מגיל 14, על אף שהמשיכה שלי לבנים הייתה מוחלטת וברורה, היו לי חרדות שאני אולי לסבית. החרדות האלה ליוו אותי יום יום, הלכתי לפסיכולוגים, ולא יכולתי לתפקד. רק השנה, אחרי שהרגשתי דברים חזקים למישהו אני מבינה שאני אולי בי, אבל לא לסבית.
הבעיה שלי היא שהשנה, משום מקום, התחילה לי עוד מחשבה! שאולי אני טרסג'נדרית, ואני חייבת לציין שאני מאוד מאוד נשית, אוהבת שמלות, עגילים איפור נעלי עקב וכו'. תמיד אהבתי להיות נשית ושנאתי להיות גברית. אף פעם לא היו לי מחשבות על הנושא הזה. בחיים לא העלתי על דעתי שתבוא לי מחשבה שכזו, אבל היא פשוט רודפת אותי! אני מתחילה לחשוב מחשבות שבחיים לא חשבתי, שאולי אני מקנאה בבנים? אולי אני רוצה להיות גבר? אני לא מבינה את זה... אף פעם לא הרגשתי קנאה בבן או משהו שיכול היה להעיד על היותי טרסג'נדרית. גם כשחשבתי שאני לסבית, התנחמתי בעובדה שאני נשית ואני תמיד אוהבת את הנשיות שלי. היא ממש חלק ממני. אז מה זה? אתם חושבים שבאמת אולי אני גבר?! אני משתגעת. חשוב לציין שאני כל חיי הכנסתי לעצמי כל מיני שטויות לראש, גם העניין של הלסבית היה מאוד קיצוני והבנתי את זה רק אחרי שנים. אני באמת לא מצליחה לתפקד, המחשבות האלה מלוות אותי כבר 3 חודשים ולא נותנות לי מנוח. מה אתם חושבים על העניין? אתם חושבים שזה נכון או שזו עוד שטות גמורה שנובעת מהיותי קיצונית למדיי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות