אני רואה התנהגות של ישראלים בכל הגילאים וזה פשוט דוחה אותי! לעומת זאת, כשאני טסה לחו"ל (אירופה, אמריקה...) אני מתאהבת כל פעם מחדש מהנימוס.. אני יודעת שישראל זאת הארץ שבה נולדתי ואני לא רוצה לשנות את הדת, אני אוהבת את העובדה שאני יהודייה ומיוחדת אבל משום מה החיים באמריקה מוצאים חן בעיניי הרבה יותר. אני לא דתייה והקרבה הגדולה ביותר שלי לדת היא לצום ביום כיפור.
הבן אדם היחיד שדיברתי על זה איתו היה דוד שלי והוא תמך בי לגמרי ואפילו אמר לי שכדאי לי לטוס לסאמר סקול בקיץ.
לדעתכם זה הגיוני שאני כבר מתכננת ורוצה עתיד כזה בגיל 14? זה נורא שאני עוזבת את המדינה שגדלתי בה?