בעקבות כמה אירועים שנחרטו לי בזיכרון, אני כבר לא יכולה לסמוך יותר על אף אחד. אני מנסה וזה אף פעם לא הולך תמיד אני נפגעת שוב.
ביסודי זה היה בסדר, היו לי את "החברים" שלי, כשעליתי לחטיבת ביניים לכיתה ז', נאלצתי לעבור עיר והתחלתי ללמוד בבית ספר חדש שלא הכרתי שם אף אחד. לא התחברתי מהר, היה לי קשה ליזום שיחות ופשוט לא התחברתי לסגנון שלהם והיה לי קשה למצוא את עצמי בין כולם בבית ספר. היו הפסקות שהייתי ממש לבד, יושבת בכיתה וקוראת ספר, לבד, לאף אחד לא היה אכפת ממני, גם אפילו שהם ראו אותי לבד, לאף אחד לא היה אכפת. העברתי את כיתה ז' בבדידות מוחלטת ממש לבד. הייתה לי "חברה" אחת שגם היא סתם הייתה צבועה וריכלה עלי מאחורי הגב. אז בתחילת ח' עברתי לבית ספר אחר. שם היה יותר טוב ויותר התחברתי, היו לי 5-6 חברים טובים. רובם היו בנים אבל זה לא היה אכפת לי.. יום אחד ידיד שלי רצה להזמין אותי לדייט, הסכמתי, כי גם אני הייתי סוג של דלוקה עליו, והוא סתם הבריז לי חיכיתי שעה ככה לבד כמו כלבה עזובה, בוכה, מתקשת אליו והוא פשוט לא עונה. למחרת באתי אליו ואמרתי לו "מי נראה לך שאתה?" וממש כעסתי עליו והוא פשוט התחיל לצחוק לי בפרצוף. "אה באמת חשבת שזה היה אמיתי? אופס" אותם מילים אני זוכרת חרוטים לי טוב טוב בזיכרון. מאז ניתקתי את הקשר שלי אליו ועם החבורה שלו לגמרי.. אחר כך מצאתי חברים חדשים. וגם אחד מהחבורה הזאת היה חבר שלי, היה לנו דווקא טוב ביחד סוג של אבל הוא בגד בי עם מישהי שאני לא מכירה שהיא שנתיים מעליי. אני ממש לקחתי את זה קשה רציתי פשוט למות באותה תקופה.. 2 בנים הצליחו לרמות אותי. 2 בנים! אני לא האמנתי שזה קורה לי, מאז נהייתי בן אדם סגור מאוד. היו לי איזה 2-3 חברים. והקשר בניהם היה קשר רופף. באותו זמן אני רציתי להשתחרר מכל הלחץ ונרשמתי לחוג מחול, פגשתי שם ילד ממש חמוד והוא היחיד שהצליח להחזיק אותי שפויה באותו זמן, הוא רצה להתקרב אבל לא נתתי לו ועכשיו בדיעבד הייתי דיי רעה אליו (שלא בכוונה). ובגלל זה הקשר התנתק והוא ממש נעלב ממני..
בקיצור סיימתי את חטיבת ביניים בהרגשה רעה, כמעט ואין לי חברים ואני ממש עצובה. מה כדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות