טוב אז אני מניחה שלכולן פה יש את ה"אקס" הזה... האקס המיתולוגי, כשאומרים "האקס שלך" אוטומטית חושבת עליו...
אז הוא היה האקס הזה. אמנם לא האהבה הראשונה שלי, אך בהחלט האהבה הכי גדולה שלי. וזה קרה, נתתי לו את הדבר הכי יקר לי, את הבתולים שלי. כמו כל דבר טוב גם זה נגמר בסוף, אחרי חצי שנה. זה לא נגמר בינינו יפה אז החלטתי להוריד קצת מהאגו לשלוח לו הודעה: "חלאס, זה נגמר חרא, בוא ניפגש ונדבר ונסיים את זה יפה". הוא ישר ניסה לנשק אותי, נו לכו תבינו ראש של גבר. בהתחלה אמרתי לעצמי "את חזקה, אל תיפלי פה בגלל נשיקה ומילים יפות". אבל הפאק שלי בתור אישה זה שאני פועלת לפי הלב ולא לפי ההיגיון. התנשקנו, ולא מתוך חרמנות, מבטיחה, רק כי הייתי חייבת לבדוק אם זה עדיין מעורר אצלי משהו. וזה לא עורר אצלי כלום. המשכנו להתנשק והוא ביקש לעבור למושב האחורי, בטענה שיש חלונות אטומים ועדיף שלא יראו. המשכנו להתנשק, קיוותי שאולי בהמשך הלהט הרגש יתעורר אצלי וכלום. הוא הוריד לי את המכנס (כמובן שבאישורי).. הזיז הצידה את התחתון שלי ונכנס אל תוכי. אמרתי לו די! לא רוצה. הוא חשב שזה חלק ממשחק והמשיך בתזוזות קלות. די! תיצא ממני! הוא הבין ויצא. אני קפאתי במקום. לא חיכה חמש דקות וכבר חדר אלי שוב והפעם בלי תזוזה (לכמה שניות). הוא החזיר אותי הביתה. עבר ארבעה חודשים מאז. מאז כל יום אני נזכרת בזה ונכנסת לדיכאון, והוא? הוא ממשיך לשלוח לי הודעות, כאילו לא קרה כלום. השבוע חזרנו לדבר, כמו שני מטומטמים, למה זה טוב? ניסינו, לא הלך. רבנו. בסוף הריב יצא לי להגיד לו מתוך עצבים אני אתלונן עליך! נמאס לי לחשוב על זה כל יום.
השאלה שלי מה אתם חושבים על זה? אני יודעת שאני גם זרמתי ואולי גם זה אשמתי קצת, אבל אתם חושבים שזה מקרה קטן וחסר חשיבות שאפשר להבליג עליו? אשמח אם תענו לי בהקדם, אני כבר אובדת עצות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות