כבר קרוב לעשור אני והיא בכאסח
היא כל הזמן הייתה אומרת בדיבור עקיף שאני מזכירה לה את אבא שלי (שנטש אותי ואת אחי ועשה לה הרבה צרות - הם היו גרושים כמה שנים לפני)
הייתי בריב גדול עם אח שלי ואמא שלי כבר מספר ימים לפני שהיא גירשה אותי מהבית
אח שלי עמד מאחוריה ועזר לה לצעוק עלי, והיא אשכרה עמדה בפתח הדלת וצעד צעד העיפה אותי תוך כדי קללות
ואני עם מזוודה ביד אחת והכלבה שלי ביד אחרת (לא הייתי משאירה את הכלבה שלי אף פעם לבד איתם, גם כי כעסתי ואמרתי לה שזה הפעם האחרונה שהיא הולכת לקרוא לי הבת שלה)
כרגע אני גרה עם סבא וסבתא שלי, שלמזלי עוזרים לי הרבה - החיסרון הוא שהם גרים במרחק הליכה של עשר דקות מהבית של אמא ואח שלי, אז לא משנה כמה אני לא רוצה להסתכל עליהם שוב, הם באים ויבואו לבית של סבא וסבתא שלי
אבל אף אחד לא מבין אותי, וכל פעם אומרים לי שזה לא יפה שאני מתעלמת מהם (לא הייתי מוכנה לדבר או לפנות אליהם בתקופה של הריב, ואני לא מוכנה להתחיל עכשיו , במיוחד אחרי מה שהם אמרו לי)
אולי אני נשמעת ילדותית, אבל הדברים ששניהם אמרו לי... אי אפשר לקחת בחזרה
ידעתי את מה שהם חושבים עלי כל הזמן הזה שאבא שלי לא היה כאן, ובריב הגדול הם פשוט ציינו את זה בקול עם תוספת של קללות ושמות גינוי (מפונקת, מפקדת, סכסכנית, סדיסטית וכו)
אני מרגישה יתומה, בלי אבא כבר כמעט עשור ועכשיו בלי אמא או אח
מרגישה כאילו החיים שלי זה בדיחה או טנלובלה גרועה
איך שהוא תמיד יהיה משהו חדש שייתן לי כאפה למציאות כואבת
אין לי אף אחד שעבר את מה שאני עוברת, או לפחות מבין, ואני חייבת לדעת איך אני ממשיכה מכאן
נגמרים לי הכוחות להתמודד
תודה מראש לכל המייעצים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025