מאז שאני זוכר את עצמי, הרגשתי בבית שלי אלימות וחוסר הגנה, כשאני ליד ההורים שלי אני חווה אלימות,אונס,איבוד העצמאות שלי, חוסר בטחון, טשטוש גבולות עצמאיים, כשהייתי ילד היו בריחות מרובות מהבית או פנטזיות על לעזוב את הבית כבר.
אם ההרגשה הזאת שקיבלתי בבית גדלתי להיות אדם חסר הערכה עצמית, חסר בטחון, ומעורער...
בגיל 19 התחלתי לפגוש פסיכולוג- הפסיכולוג היה פסיכולוג שטיפל באמא שלי בעבר.
הייתי אצלו עד גיל 21... ומגיל 21 עד גיל 25 פשוט הסתובבתי חסר בסיס.. ממשבר למשבר, הייתי מאשפז את עצמי בבית חולים פסיכאטרי הרבה כי לא היה לי איפה לישון ברגעים של משבר שהייתי צריך לאפס את עצמי, באשפוז האחרון בגיל 25 אמרתי מספיק.
התחלתי להכנס לתחום של התפתחות אישית ופרחתי, ממש פרחתי, לראשונה הייתי מאושר.. אבל איך שהתחלתי לעמוד מול לימודים והתפתחות בחים שלי, שוב חזרתי להרס עצמי ולשחור... התחלתי לאבד את דעתי, ולהתדרדר ולהתדרדר.... סחבתי כמעט שנה.. שכולי חבול....
לפני שנה וחצי כמעט, בלית ברירה... חזרתי לבית הורי בגיל 26... אני כבר שנה וחצי ואני לא מצליח לצאת מהמצב שהייתי בו... אבל יותר ויותר קשה.. זה שאני חי במקום שאני מרגיש כל הזמן את הפחד מאונס, את האלימות.. אני לא יכול להיות פה יותר....
ופשוט בא לי לארוז את כל הדברים וללכת לבית חולים... אני הבטחתי לעצמי שאני לא אחזור לבית חולים... כי מבחינה תפקודית הוא ממש לא מתאים לי (יש שמה רק אנשים חולים ומשוגעים)... אבל כרגע זאת נראית לי אופציה היחידה שאני אוכל להתקדם ממנה.. כמו ללכת ממש אחורה רק כדי להתקדם... שמה לפחות יהיה לנשמה שלי שקט ואני אוכל להתאפס ואחרי כמה שבועות לצאת ולשקם את עצמי.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025