כן נפרדנו.... רק שהפעם זה שונה... המערכת יחסים שלנו מתגלגלת לי בראש.. שוב ושוב כמו סרט שחוזר על עצמו.. כמו לקום מחלום, או ללכת למסיבה ולשתות הרבה ולקום עם הנאגאובר מטורף ולזכור הכל בחלקים ולא באמת להבין מה קרה שם. מליון שאלות שאן מי שיתן לי עליהם תשובות. והדבר הקשה באמת זה שאני, לא יודעת לשחרר.. אני פשוט לא יודעת.. אני פוחדת להודות.. שזה נגמר פוחדת להמשיך הלאה, אני נגד סוף נגד תקופות שנגמרות אני בעד שהכל יכול להימשך כל עוד רוצים! לא יכולה להסתכל לאחור על משהו טוב ולהגיד זה היה חייבת לשכנע את עצמי שזה יחזור. במיוחד במערכות יחסים שהיה אכפת והיה אהבה וכבוד אני לא מאמינה שזה יכול להיגמר ככה מהר.. ואם אני יודה אפילו לשנייה שזה נגמר, שאני יבין שאני חלק מהעבר שלו, שאני חלק מהשרשרת ארוכה של החיים שלו והמקרים שקרו לו ולא משהו משמעותי, אני יבלה את החיים שלי בבכי ובחוסר ביטחון יותר גדול משל עכשיו.. כי הוא חלק ענק מהחיים שלי ואני אזכור אותו תמיייייייייד אני בכלל לא מאמינה שאני אמצא מישהו יותר טוב :( איך להמשיך הלאה איך לשחרר איך לתת לו ללכת? לקום בבוקר ולמצוא סיבה אחרת לחיים.. להפסיק לשחזר את התמונות את הרגעים את המילים ... איך?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות