היי, אני בת 16, ויש לי חבר. אפשר להגיד שאנחנו חברים מגיל 12 בערך, התבגרנו ביחד ולמדנו ביחד ואנחנו מכירים אחד את השני מעולה.
שנה שעברה הייתה לנו תקופה שרבנו הרבה, והחלטנו לקחת הפסקה. במהלך ההפסקה יצא לי להכיר ולהתנסות קצת עם בנים אחרים- ומאוד נהנתי. נהנתי מהעובדה שזה קליל, מהנה, לא מחייב, ואף פעם לא משעמם.
אחרי ההפסקה (שארכה כמה חודשים) החלטנו לחזור.
ממש כיף לי איתו, אני באמת אוהבת אותו, ואני יודעת שגם הוא אוהב אותי. העובדה שאני יודעת שהוא שם בשבילי עושה לי טוב על הלב.
בכל זאת, קצת חסר לי ההנאה מבנים אחרים. אני רוצה את זה מאוד. אבל כמובן שלא רוצה לעשות כלום מאחורי גבו.
אני מרגישה שהקשר שלנו הפך לשגרה משעממת וברורה מאליו. כבר אין דברים חדשים ואין ריגושים חדשים. אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל לפעמים זה לא מספיק לי.
העובדה שאני צעירה גורמת לי להרגיש מבוזבזת. אני לא אוהבת לעצור את הגיל היפה הזה, שכיף בו להתנסות עם אנשים אחרים. לא רוצה להיכנס לשגרה.
האם זה לעשות מעשה, לבקש הפסקה? האם זה רגיל וכולם מרגישים ככה, וזה חלק מההקרבות שמקריבים בזוגיות?
זה ממש מציק לי. ויושב לי על הלב. למרות שקשה לי להסביר רגשות, אשמח לעצתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025