לאמא יש התפרצויות זעם כאלה בכל יום... היא צועקת עליי בעיקר אבל גם על כולם וגם שהיא לבד. היא מתלוננת שהיא משרתת, שהיא מנקה שנמאס לה כל הזמן . כולם בבית כבר למדו שאסור להגיד שום דבר בזמנים כאלה ולהסכים איתה בכל דבר . הייתי חולה פעם ונשארתי בבית לראות טלוויזיה , היא באה לסלון מתחילה לנקות עוצרת לשנייה ואז אומרת ״לא לא אתה תשב ואני אנקה!״ ידעתי שזה התחיל אבל לא ידעתי עד כמה היא צרחה עלי במשך קרוב לשעה והצעתי לעזור אבל היא לא רצתה פשוט מתתי ללכת לבית ספר היא הלכה שנייה לחדר שנייה וזה עבר, רצתה להכין לי אוכל .. ושלא תגידו שאני שאני לא עוזר כי אני דואג לחלוטין לחדר שלי מפנה את המדיח פעמיים בשבוע מקפל גרביים מכין לעצמי ארוחות ובכללי אני מאוד עצמאי מה שאני צריך- אני עושה לא צריך טובות מאף אחד. אבל כל זה לא משנה כי הבנאדם הכי קרוב אליה כשהיא כועסת-מסכן. הלכתי להתקלח פעם אחת והרצפה הייתה מוצפת , אני חוזר לחדר מתלבש והדלת שלי פתאום נפתחת ואמא שלי ממש כועסת אני בא לראות מה הבעיה ונחשו מה השארתי את האור דולק היא פותחת את הדלת ומתעצבנת יותר מביאה דלי ומתחילה לסחוט את המים תוך כדי צעקות״מי אתה חושב שאמור לעשות את זה ?? שהמשרתת תדאג להכל?!??!!״ ואני מסביר לה שאני לא אחראי לבלגן ושהיא לא צריכה לנקות אלא לגרום למי שהציף את המקלחת לנקות את הבלגן אבל היא אומרת שזה אני אשם ,לא על הבלגן אלא על שלא סידרתי אותו שאני אנוכי . אז מה כל אי סדר שאני רואה אני צריך לנקות? בכלל לא ! אני מוכן לקחת אחריות על הדברים שלי אבל לא על זה..אם היא רצתה שאעשה עוד מטלות היא לא הייתה צריכה להגיד לי פשוט? האם זה אצל כולם ?אני לא יודע מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות