אני לא בן אדם שמח מטבעי ואני נוטה לחשוב כל הזמן באופן שלילי-בעיקר על עצמי.
אפשר לומר שאני לא ממש אוהבת את עצמי בתור בן אדם ואם הייתי בנאדם אחר לא בטוחה שהייתי רוצה להכיר את עצמי ולהיות חברה שלי.
אמנם אני רק בת 18,אבל עברתי כמה דברים בחיים שהצטברו והצטברו ובסופו של דבר אני מרגישה שהפכתי לבן אדם שחוק.במיוחד כי הרגשתי בדידות כמה שנים ולא מצאתי מישהו/מישהי שאני מוכנה לשתף אותו/אותה בכל מה שעבר עליי.
זה מתבטא בזה שאין לי חשק להמון דברים..
אני לא קמה בבוקר בשמחה,אלא לרוב בבאסה על עוד יום שאני יצטרך להתמודד בו עם כל מיני דברים שקשים לי,בעיקר עם כל מיני התמודדויות פנימיות.. וזה עוד יותר מייאש
באלי לקום בבוקר עם חיוך,לאהוב את החיים ולשמוח בכל דבר שאני עושה ובכל דבר שיש לי.
איך עושים את זה? אני מנסה ומנסה ולא מצליחה..
קשה לי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות