אשמח מאוד אם בני 25+ יענו על בעייתי.
אני ובן זוגי הכרנו שלא בדייט ובדרך "נורמלית", הידידות בנינו התפתחה והפכנו להיות זוג.
יש לנו זוגיות טובה, אני אכן מרגישה שהוא ראוי להיות אב ילידיי, כיף לנו יחד והוא דיי הפך לחלק חשוב בחיי.
העניין הוא- אנחנו מתחזקים. אבל שנינו במקום שונה לחלוטין.
אני מתחזקת כאחת ללא רקע דתי, כך שכל צעדיי מאוד איטיים וקשים.
הוא לאחר 10 שנים של התחזקות, חזרה בתשובה ונפילה, ושוב בניסיון להתחזק שוב.
החתונה שלנו תארך בעוד יותר מחודשיים, עדיין אין תאריך, אבל ידוע לכולנו שזה לא דבר שניתן להרים כל כך בקלות.
בכל פעם שאנחנו שוכבים, אני מקבלת מנו פרצוף מאוכזב, ולאחר מכן מגיעה הרצאה על עד כמה שזה רע לשכב מחוץ לנישואים.
אני לא במקום שלו, סקס חסר לי, זה מעבר לעינוג פיזי. זה חיבור, זו תקשורת.
אני ממש מתוסכלת.
אני אוהבת אותו אהבה אמיתית, אבל כשיש תקופות שאנחנו לא שוכבים, אני מרגישה אבודה, לבד.. כאילו אני מבלה עם ידיד ולא בן זוג.
דיברתי איתו על פרידה, אבל מייד אחרי השיחה הוא "השתחרר" לכמה ימים וזרם עם הסקס, אבל אם לומר את האמת- ההרגשה לא משהו. שהוא עושה משהו נגד רצונו, בשבילי.
אני ממש לא יודעת מה לעשות
קשה לי ככה
ואני אוהבת אותו באמת
כל עצה תתקבל בברכה
אני מאוד מאוד מתוסכלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות