התנשקנו, חשבתי שהיא רוצה אותי, אך פתאום היא מנתקת קשר, מה עכשיו?

מישהי ממש חמודה בעבודה מאד התקרבה אליי, ברמה שהיא כל הזמן נגעה בי, חיבקה אותי, וכשפניתי אליה היא הייתה עונה בהתקרבות עם הפנים שלה (כלומר מתייחסת אלי באופן קיצוני בתגובתה) והרבה פעמים עומדת מולי ממש מקרוב. צריך לציין שלפני כל אלו, הצעתי לה פעם להיפגש, והיא סירבה ואמרה שיש לה חבר. מההתנהגות החדשה שלה הבנתי שהם נפרדו (או שסתם חירטטה אותי, ושינתה את דעתה כלפיי).
ערב אחד, אחרי הרבה זמן שלא עבדנו אותן משמרות, היא שלחה לי הודעה ושאלה אם התגעגעתי אליה. התחלנו לדבר כל יום. משמרת אחת היא אמרה לי שהיא גם תשמח להיפגש איתי מחוץ לעבודה. יום אחרי זה נפגשנו בצהריים וזרמנו לים. בעיתוי מתאים ניסיתי לנשק אותה והיא סירבה, ואפילו הייתה בהלם, ואמרה שהיא חשבה שאנחנו רק ידידים. אמרתי לה שדווקא ראיתי בהתקרבות שלנו התחלה של משהו, שאני רוצה להיות איתך, ושאני תופס ממך בחורה איכותית ומיוחדת. דיברנו על זה הרבה אבל אחרי שעתיים בערך נפרדנו כידידים, וזה לא הפריע לה להמשיך לדבר איתי, לצחוק ממני, וגם להיפגש שוב.
בפגישה השנייה שלנו היא נישקה אותי, אבל אחרי שעלתה על האוטובוס היא כתבה שזאת הייתה חולשה של רגע. החולשה הזאת חזרה על עצמה הרבה יותר פעמים ממה שציפיתי. כך שזה לא הסתדר לי שמצד אחד היא כל הזמן אומרת לי את ה"זה לא אתה זה אני" ("לא תכננתי עכשיו חבר", "אני בתקופה עמוסה", "אני אחרי אהבה נכזבת", "אני אשמח אם תמצא חברה") ומצד שני מנשקת אותי בכל מקום שאנחנו נמצאים (מפעם לפעם אפילו יותר ויותר הרבה), אומרת לי שהיא נמשכת אליי, מחייכת כשאני לוחש לה מחמאות כמו "התגעגעתי לריח שלך, אני כל כך אוהב את הצחוק שלך", ואפילו רוצה שאני אטוס איתה עוד חודשיים.
הרבה זמן חשבתי שהסתירה הזאת בינה לבין עצמה נובעת כי היא רוצה, אבל משחקת אותה לא רוצה, כדי שארדוף אחריה. אבל התבדיתי.

לפני כמה ימים היא התקשרה, ביום שקבענו שאבוא אליה ליישוב, ואומרת לי בתוקפנות שלא טוב שנמשיך להיפגש, כי היא לא רוצה אותי, ולא רוצה לרצות, ואם היא תראה אותי אז נתנשק וזה לא טוב מבחינתה, ו"עדיף שתשכח ממני" כי גם ידידים לא נוכל להיות. ופתאום גם לא רוצה שאני אטוס איתה. אני לא זוכר אותה בעבר מתנהגת אליי קרוב לזה. תוך כדי השיחה לקח לי זמן לצאת מההלם של 'מה לעזעזאל נחת עליה הבוקר'. מפה לשם אנחנו לא מדברים כבר כמה ימים. השותפה שלי ייעצה לי להרפות ממנה לחודש כדי שהיא תרגע ותתגעגע. בינתיים הכרתי מישהי אחרת במועדון ואני משתמש בה כבריחה, כדי לגרום לה לקנא.
היא מאד מאד חשובה לי, אני באמת חושב שהיא מיוחדת (ולא רק אני.. הרבה גברים בעבודה ניסו את מזלם איתה, וכשהתחילו לרוץ עלינו שמועות, הפסיקו לדבר איתה), ואני מאד רוצה לטוס איתה. כי בלי קשר למה שהיה בינינו, אלא גם לפני כן כשהיינו ידידים טהורים, תמיד דיברנו על טיסה, תמיד היינו מאד קרובים, חשובים אחד לשנייה, ועכשיו אני מרגיש שנשארתי עם כל הרגשות האלה לבד. למרות שאני בטוח שהיא כבר מתגעגעת, אבל לא נראה לי שהיא תעשה את הצעד, ומצפה שגם אני לא אתקרב יותר. אבל כל רגע עכשיו אני מרגיש פספוס, ונאחז בתקווה שזה רק זמני. אין לי מושג מה לעשות עכשיו.
(נ.ב. עזבתי את העבודה בדיוק השבוע, כך שבלי פגישות יזומות לא נתראה, למרות שאני יכול לקפוץ לשם בשבילה אם ארגיש שזה חיוני)