היי, לפני חודשיים נפרדנו אני והארוס שלי ולפני חודש התחלתי לצנסות ולהכיר גברים חדשים. הדיוט הראשון שלי היה מושלם, באמת! מדהים, ממש רציתי את הבחור שעמד מולי. הוא ישב איתי 5 שעות (!!!) שבסופן, אני בד"כ לא מתנשקת אני סוג של בחורה של פעם אבל הרגשתי נכון איתו. היה לי מדהים איתו ונפרדנו לשלום והייתי בטוחה שיבוא המשך. למחרת עשיתי כל מה שבחורה עושה וזה לחכות להודעה או שיחה ממנו. כשראיתי שלא אחת כזו מגיעה עד הערב, יזמתי ושלחתי אני בעצמי הודעה שהמענה עליה היה קריר. אני החלטתי שעשיתי את שלי ולא דיברתי איתן יותר. במשך 4 ימים אכלתי את עצמי ללא הפסקה על איך זה יתכן שהבחור שכ"כ הביע עיניין וישב איתי שעות, וליטף לי את הראש לא יוצר איתי שום קשר ולאחר מחשבות אין סוף, אספתי אומץ משום מקום (כי אני בן אדם נורא של פאסון לצערי בקטע הזה) ושלחתי לו הודעה שאשמח להבין למה הוא נעלם. הוא ענה שאני לא הטעם שלו מבחינת מראה (לא משחצנות אלא רק להסביר שאני בחורה נאה מאוד, רק מה, אני מלאה וניראה חי שאת זה הוא לא אהב). אבל שאני מאוד אינטלגנטית ומקסימה שנהנה לשבת איתי והצטער אם הוא יצא לא בסדר.
בחיים לא קרה לי דבר כזה אבל עבר שבוע ואני לא מפסיקה לחשוב עליו ברמה מעצבנת שכבר התחלתי לשקול אולי סטוץ איתו. אני מרגישה פאטתית ובחיים שלי לא היה חי סטוץ אבל חשבתי על זה שזה יכול להיות משחרר אחרי הפרידה. העניין הוא, שאם אני לא הטעם שלו אז אולי הוא גם לא ירצה אותי לסטוץ או שאולי בכלל כדאי לי לברוח מזה כמו מאש. אני כ"כ משתגעת מהמצב הזה ומזה שאני לא מפסיקה לחשוב עליו כי היה חיבור עצום בעייני והיה לי ממש מדהים איתו! כמובן שלא הראתי התלהבות או משהו. אשמח לעיצה ואם כן כדאי לי סטוץ איתו איך צריך לגשת? איך שואלים דבר כזה. מצד אחר אני בחורה עם פאסון ומרגישה שארד ברמה אם אעשה דבר כזה ומצד אחר בא לי להשתחרר קצת בלי ייסורי מצפון.
תודה רבה מראש לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות