אני ממש ביישנית וזה מתסכל אותי מאוד.
אני לא מסוגלת להסתכל לאנשים בעיניים כשאני מדברת איתם, לא מסוגלת לדבר עם אנשים בעלי סמכות כמו מורים, ובכלל לדבר עם אנשים זרים כמו מוכרים או משהו אני פשוט לא מסוגלת.. אני מתחילה לגמגם ולשכוח מה רציתי לומר.
קרה לי פעם שהייתי צריכה לבקש מהמורה שלי העלאה בציון ופשוט פחדתי לגשת אליה אז הציון שלי נשאר פחות 8 נקודות ממה שהוא היה צריך להיות וזה קרה לי עם המון מקרים אחרים שפשוט מתסכלים אותי כמה שאני ביישנית.
וזה גם נורא קשה לי בפן החברתי, אין לי כמעט חברות בגלל שאני ביישנית, יש לי אולי 3 וגם הן לא חברות ממש טובות. תמיד ניסיתי להגדיל את מעגל החברים שלי אבל זה פשוט לא מצליח לי, אני לא מוצאת ילדים שהם כמוני, ביישנים ושקטים.
השנה סיימתי ט', וכמעט כל השלוש שנים האלה הייתי לבד בבית ספר כי חברות שלי לא נמצאות איתי באותן הקבצות ואני הייתי צריכה להיות לבד תמיד ולשבת לבד בכיתה.
כשהיו ימים שלא הגעתי לבית ספר, אף פעם לא היה לי ממי להשלים.
כשהמורה אומרת להתחלק לקבוצות, אני מרגישה מובכת כי אין לי עם מי להיות.
כל העבודות אני צריכה לעשות לבד ומוטל עליי עומס ענקי. וזה מתסכל אותי נורא..
וזה גם נדמה לי שכולם מלאי ביטחון עצמי ובעלי חוש הומור ואני ממש לא כזו.
אני מרגישה שאני בן אדם נורא משעמם, תמיד במסיבות יום הולדת אני כמעט ולא מדברת אלא רק צוחקת. ותמיד כשאני יוצאת עם חברה נוצרת מין שתיקה מביכה ואין לי פשוט נושאים לדבר איתה.
אני גם מאוד רגישה ועדינה, כל סרט/ספר עצוב אני בוכה, כל טקס עצוב של יום השואה ויום הזיכרון אני בוכה, לפעמים כשיש ימי הורים והמחנכת שלי מתחילה לדבר איתי על המצב החברתי אני מתחילה לבכות כמו מטורפת. ולא רק זה, רק כשהיא אומרת לי שאני אחראית,שקטה ותלמידה מצויינת כבר יש לי דמעות בעיניים.
אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אני ממש מיואשת מהמצב שלי.
אני אשמח אם תייעצו לי.
תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות